יב

כמ"ש בע"ח וכמבואר במ"א (והיינו מפני שהוא ג"כ בבחי' עולם כו'), וא"כ הביטול שלהם הוא רק שיהיו במדרי' עליונה יותר אבל לא ביטול לגמרי מכל וכל. משא"כ עולם העליון אינו שייך לומר שהוא כלול באוא"ס ב"ה, שהרי אוא"ס לאו מכא"מ כלל ואם הי' מסתלק ח"ו ההשפעה ממנו הי' מתבטל לגמרי והי' כלא הי' כו'. וזהו שהעולם העליון אין ערוך לגמרי יותר משאין ערוך עולם התחתון לגבי עולם העליון כו', ופי' אין ערוך דענין הערך הוא א' לגבי אלפים כמ"ש בסש"ב והיינו שהוא חלק ממנו רק שהוא חלק קטן כו', וברוחניות הו"ע עו"ע שהעלול כלול בעילתו והוא כחלק קטן ממנו (רק שאינו חסר בהעילה כלום כו'), ומדרי' התחתונה שבעילה מתלבשת בהעלול וכמו בשכל ומדות ומחדו"מ (והיינו כח המח' ודיבור כו' וכמ"ש בד"ה ואתה הרם כו') שהן נר"נ והו"ע בי"ע וכן אצי' כו' וכמ"ש במ"א, ואין ערוך הוא שאינו נמצא כלול במקורו כו'. וענין אין ערוך לך בעוה"ז י"ל שבעוה"ז נראה ונגלה איך שאין ערוך שהרי עצם הגשמי הוא בדרך אין ערוך שא"א להיות התהוות הגשמי בדרך ערך כו', וכאשר אנו

רואין דבר גשמי בהכרח לומר שהתהוותו הוא מאין בבחי' אין ערוך כו', וע"כ בעוה"ז דוקא נבין איך שהעולם היותר עליון ג"כ אין ערוך שה"ה ג"כ עולם והתהוותו היא בבחי' יש מאין כו', ונמצא דעולם האצי' ג"כ באין ערוך ועוד יותר כו'.

קיצור. וביאור הענין הנה אצי' הוא בחי' גילוי ההעלם שאינו התחדשות דבר, ומ"מ אצי' באין אין ערוך לגבי המאציל, ויותר משאין ערוך עשי' לגבי אצי' כו' שזהו רק עליון ותחתון שהתחתון נמצא כלול בהעליון (ולכן גם ביטול התחתון אינו ביטול לגמרי רק שמתבטל ממציאותו הראשון כו'). ואין ערוך הוא שאינו נמצא כלול במקורו, וזהו אין ערוך לך בעוה"ז שבזה נראה ונגלה, ומזה נבין שכ"ה בכללות העולמות כו'.

ח) אך אינו מובן מאחר שאצי' הוא כענין ואצלתי כו', שזהו גילוי ההעלם הרי אין זה התחדשות כו' וכמ"ש המערכת בענין אצי' שלא נתחדש דבר במאציל ונאצל רק שנתגלה כח הכמוס והחתום מכח אל הפועל כו', ואיך יצדקו שניהם. אך הענין הוא דהנה ידוע דאצי' הוא ממוצע בין אוא"ס המאציל אל הנבראים כו' (ועמשי"ת לקמן פ' ק"ס ופ' קס"א), וידוע דכל ממוצע צ"ל כלול מב' המדרי', וא"כ יש באצי' מבחי' אוא"ס המאציל וגם מבחי' הנבראים, והן בחי' האורות והכלים דאצי' כו'. דהנה כלים דאצי' הן בבחי' גבול וכמ"ש בעה"ק שא"ת שיש לו כח בבע"ג ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותו כו' והגבול הנמצא ממנו תחלה הן הספי' כו', והכוונה על הכלים דאצי' שהן בבחי' גבול והיינו שהן בגדר ומהות בחי' חכ' וחסד כו', דעיקר מציאות בחי' חכ' וחסד הוא בהכלים דוקא כו'. וגם יש הגבלה בהתפשטות שלהן וכמו שיעור קומה של יוצר בראשית רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמנין ורב כח כו', וי"ל דשיעור והגבלה זאת הוא כמו שהוא בבי"ע דהיינו כאשר נמשך בברי' הוא בבחי' מספר כזה, אבל באצי'

אינם בבחי' שיעור ומדה עדיין בהתפשטותן כו', וכמ"ש במ"א דכללות ענין הגבול דכלים הוא שתהי' בהם וע"י ההגבלה חוץ לאצי', אבל באצי' גופא אינם בבחי' גבול כו', וזהו מ"ש בס"י מדתן עשר שאין להם סוף ומבו' במ"א שזהו גם בבחי' הכלים שאין להם גבול כמו שהן