יא

קיצור. ולכן הכלים פועלים בהאורות להיות מהם התהוות מציאות היש, והאורות שולטים ומנהיגים את הכלים להיות ביטול היש, החכ' תעוז לחכם כו', והוא מפני שהן כלים אל האור שהוא בהם בבחי' התלבשות פנימי בהתגלות, וזהו שע"י אצי' הוא בחי' הגילוי דאלקות גם בבי"ע. וראשית הגילוי הוא מבחי' חכ' ששם ראשית גילוי הקו כו'.

ז) והנה נת"ל במשל דמה שהכחות מתלבשים בהאברים שאינם בערך זל"ז הוא לפי שהן כחות פנימיים בעצם והיינו שהן רק כחות הנפש לא אור עצם הנפש כו', ומתצמצמים להיות בבחי' אור פנימי כו'. ולהבין הדוגמא מזה למעלה, הענין הוא דהנה ידוע דאצי' הוא גילוי ההעלם מאוא"ס המאציל שז"ע אצי' מל' ואצלתי מן הרוח אשר עליך שהוא הפרשת הארה שאינו התחדשות דבר, וכמו אצילות רוחו של משה על הזקנים שאין זה מהות אחר שהרי ההשפעה הי' צ"ל ע"י משה, הרי מה שנאצל על הזקנים זהו רוחו של משה ממש שהי' כלול תחלה במשה ונמשך מההעלם אל הגילוי כו'. וכמו"כ הו"ע אצי' למעלה שאינו התחדשות דבר כמו ברי' שהוא התחדשות יש מאין משא"כ אצי' כו'. וזהו שאצי' הוא אלקות ממש דענין האלקות דאורות דאצי' הוא בחי' התפשטות מעצם אלוק' כו' כמ"ש במ"א, והיינו שאין זה עצמות המאציל ממש כ"א הארה המתפשטת ממנו אבל לא בבחי' התחדשות דבר כו'. ומ"מ הרי אצי' ג"כ בבחי' אין ערוך לגבי עצמות, וכן מובן ממ"ש והחכ' מאין תמצא שהחכ' היא בחי' יש ונמצאת מאין דכתר בבחי' יש מאין,

וכמ"ש במ"א שז"ע תמצא כמו המציאה שאינו ידוע מאין באה, כמו"כ בחי' חכ' אינו יודע את מקורה, כמו היש שאינו יודע ומשיג את מקור המהווה אותו כו'. ובתו"א ד"ה פתח אלי' כ' דיותר משאין ערוך ברי' לגבי אצי' אין ערוך אצי' לגבי אוא"ס ב"ה, וזהו שאו' אין ערוך לך בעוה"ז דהיינו שאנחנו בני עוה"ז הגשמי אין לנו לומר שכמו שהעוה"ז הוא כאין וכלא נגד העולם העליון מכולם שהוא רוחני מאוד (הכוונה על עולם האצי' שזהו עולם העליון, דעולמות בי"ע נק' עולמות התחתונים כו', וכידוע דרבינו נ"ע הי' או' על אצי' עליון כו'), כן העולם העליון הזה הוא כלא נגד א"ס ב"ה. אלא אין ערוך לך כלל לדמות ביטול זה לביטול זה, היינו שאין לדמות העדר תפיסת מקום (דעם ניט ביטרעף) דאצי' לגבי אוא"ס ב"ה להעדר תפיסת מקום דבי"ע לגבי אצי', כי הנה ביטול עולם העליון נגדו ית' הוא מצד שהוא נברא וחלוק ממנו ומחי' אותו בכל שעה ובלתי השפעת ה' עליו הי' כלא הי', אבל ביטול עוה"ז נגד עולם העליון אינו אלא מצד שהוא חשוב ממנו (שהרי הוא ג"כ עולם שנק' עולם העליון כו' שנתהווה

מאוא"ס ב"ה רק שהוא חשוב) במעלה ומדרי' הרוחני' והרחק רב ביניהם, אבל מ"מ שניהם בבחי' א' שהם נבראים ומקבלים. ואף שהעולם היותר עליון משפיע בעולמות התחתונים ולולא ההשפעה מהעולם העליון היו מתבטלים ח"ו, הנה מה שהעולם העליון משפיע בעולמות התחתונים אינו מצד עצמו כ"א מחיותו מה שמקבל מבוראו, ולולא ההשפעה מעולם העליון היו העולמות התחתונים מתבטלים. אבל מ"מ לא היו מתבטלים לגמרי להיות כאלו לא היו, שהרי ענין ביטולם מצד העדר ההשפעה ח"ו מעולם העליון הוא שהי' מתכללים בעולם העליון, והרי ידוע דכל מה שנברא בעולמות התחתונים נמצא כלול בעולם העליון כנודע דכל חלקי דצח"מ דבי"ע יש גם באצי'