ו'תשכא

ו' תשכא

ב"ה ¹⁵⁹² , יו"ד שבט תש"ט

ברוקלין

כבוד שר המשפטים, מיניסטריון למשפטים, האג

בענין יתומי המלחמה היהודים ¹⁵⁹³

שלום וברכה!

במענה על מכתבו ¹⁵⁹⁴ מיום ה-20 לחדש דעצעמבער, 1948. אסיר תודה אני לו בעד הידיעות המפורטות, ושמחתי לראות בכלל כי המוסדות האחראים של ממשלת הולנד עסקו בשאלת היתומים בהתענינות רצינית וטובה, והעם היהודי ישמור תודה אמתית בלבו לעם ההולנדי בעד המפעל הנשגב הזה.

יחד עם זה תינתן לי הרשות להעיר:

אף אם ועד יתומי המלחמה מלא חובתו בנוגע למצבם הגשמי של היתומים היהודים אשר גורלם בידו, הנה איני יכול להסכים כי גם בנוגע לחיי הנפש של 350 היתומים שנמצאים אצל אפוטרופסים בלתי-יהודים כן הוא, אמנם ביחס לסכום הכולל של היתומים מספר קטן הוא, אבל בענין כזה הרי כל אדם וילד עולם מלא הוא, ואם גם גורל יתום אחד הי' על המשקולה ראוי הי' להתענין בו בכל לבנו, ואף כי 350.

ילד יהודי מבטן ומלידה צריך לקבל האפשרות להתחנך על ברכי היהדות להשאר יהודי, אמנם אין מקום לדבר ע"ד בחירה ביחס לילדים בגיל שש, אבל דוקא משום שאינם בעלי-בחירה עכשו אין רשות בידינו לעשות שינוי עקרי במהלך חייהם, כי נולדו יהודים ועתה מוסרים אותם להתחנך על ברכי אנשים שאינם-יהודים, ויש בזה קיפוח צדק גדול הן בנוגע לילדים, והן בנוגע להוריהם הנרצחים ולעם היהודי בכלל.

אי לזאת הנני מחלה את פני כבודו למסור בקשתי הרצינית לועד היתומים, ולעוררם להתבונן במצבם של 350 היתומים האלה, למען השיבם למקור מחצבתם, ואז רק אז תהי' עבודתם שלימה.

בטחוני חזק שתקוים בקשתי זאת, וישמחני בקרוב בבשורה טובה מסידור כל היתומים לחנוך ברוח דת מקור מחצבתם, והבורא יתברך יברכם ואת כל אשר להם בברכות מאליפות.

בברכה.