ו'תרצ

ו' תרצ

ב"ה 1513 , ח"י אדר שני, ה'תש"ח

ברוקלין, נ. י.

הוד כבוד המלכה ווילהלמינא דהולנד

שלום וברכה!

זה מאות בשנים אשר מלכות הולאנד שמשה סמל לכל העולם ברוח האנושיות שלה, ומאז ועד עתה היתה מקום מקלט לכל נרדף בשביל דתו או עמו.

וגם לנו היהודים היתה מלכות הולאנד מקלט מימי האינקוויזיצי', ובצלה מצאו כמה מבני עמנו מחסה ביום זעם. ולא יפלא איפה כי אסירי תודה אנו למדינת הולאנד, ולא רק אזרחי המדינה כי אם כל אחינו בני ישראל באשר הם שם, הם מידידי' המסורים של מדינת הולאנד המתפללים לשלומה ודורשים טובתה כל הימים.

וכתום המלחמה האחרונה נודע לנו, כי שוב התנשאה מדינת הולאנד ועמה הנאור לגובה האנושיות שלה, ובה בשעה שהזדים התגוללו בדם, הנה בני העם ההולאנדי הצילו מאות ילדי ישראל מיד מרצחיהם.

למען ילדים אלו באתי בבקשה גדולה מעומק הלב לכבוד הוד מלכותה.

בחיי היהודי כליון הנשמה ר"ל גדול מכליון הגוף, ואשר לכן הצלה גופנית לבדה אינה הצלה שלימה, ומי יספור מספר הקדושים מבני עמנו שמסרו נפשם על קידוש השם, כי ענין קדוש הוא מיסודי דתנו.

והנה כל אותם ילדי העברים אשר נצולו על ידי ההולאנדים הרחמנים – וה' הטוב ישלם גמולם הטוב – באם לא יקבלו האפשרות לשוב לעמם ומקור מחצבתם ולהתחנך על ברכי היהדות, הרי נדונים הם על ידי זה לכרת ומיתת נשמתם, ולא יתכן שעם נאור כהולאנדי ישא אשמה על שלילת החוב האנושי הזה מקרבנות המלחמה, היתומים האומלים, לשוב לעמם ולדתם.

אי לזאת הנני מגיש בקשתי לפני הוד כבוד מלכותה, להתענין בגורל היתומים היהודים האלה, אשר נפשם בשאלתם, הנמצאים עדין תחת חסותם של משפחות הולנדיות, לקרא להם דרור, ולעזור להם לשוב לעמם ולדתם בהקדם האפשרי, אשר אז רק אז ימלא העם ההולאנדי הנאור את חובותו לעם הנרדף, והצלת הילדים האומללים האלה תהי' הצלה אמתית ונכונה ברוח האנושיות האמתית.

בטחוני גדול אשר הוד כבוד מלכותה תשים לבה הטוב לשאלתי ובקשתי, והי' שם מלכות הולאנד ועמה לכבוד ולתהלה בכל התבל.

המתפלל ודורש שלומה וטובתה ושלום עמה הנכבד

יוסף יצחק

הערות

  1. 1513. תצלום העתק המזכירות נדפס בתשורה (לוין, תשס"ז). נשלח יחד עם תרגום אנגלי. תוכן האגרת – הצלת ילדי ישראל, שהוחבאו בהולנד בימי המלחמה. בהמשך אלי' ראה לקמן אגרות 701. 703. לעיל ח"ט אגרת ג'קלז. ח"י ג'תכב. עוד בענין זה, ראה לעיל אגרת 631. לעיל ח"ט אגרת ב'תתפד, ובהנסמן בהערות שם. ח"י ג'תרצא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.