ו'תקיא

ו' תקיא

ב"ה ⁹⁹³ , כ"ג אדר, תש"ב

ברוקלין

ידידי וו"ח אי"א מוהרמ"ל ⁹⁹⁴ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתביו;

ההמחאה של ידידנו ... קבלתי באיחור ... והשי"ת יעזר לו ויחזק את בריאותם, ויתן לו דעה וכח להתמסר לעבודת הצדקה – לא רק בממונו אלא גם בגופו וטרחתו, לדבר בתיליפון וללכת לאסוף, וכל יום ויום תהי' עבודתו בעבודת הצדקה מרובה מחבירו, ו[א]ז הנה כל יום יום תהי' ברכתו מרובה משל חברו, און אזוי בעדארף טאן א עלטערער איד בכלל און א חסידישער איד בפרט, להשתדל אשר כל שעה ושעה זאל בריינגען א תועלת כפולה ומשולשת, תועלת להמעשה, תועלת להעושה ותועלת להקופה של צדקה.

הוד כ"ק רבינו נ"ע כותב ⁹⁹⁵ אשר היד הנותנת צדקה נעשית מרכבה, א"כ בשעה שהמעשה עוסק בעניני צדקה הרי כל גופו הוא מרכבה לאלקות, ובימים של עבודה כזו במעשה הצדקה בהתמסרות אמיתית אפשר לתקן את ימי ושנות הנערות הבחרות והאברכות, ולפדות עצמו ממאסר הנה"ב ולרחוץ עצמו, ארום וואשען זיך פון די חטאת נעורים בלאטע, ובעזה"י להעמיד עצמו, אוועקשטעלען זיך בקרן אורה וזוכים לאריכות ימים ושנים.

יעתיק דברי אלה, וימסור לידידנו ... ולשאר ידידנו הזקנים הפנוים מעסקים, לעוררם בזה אז זיי זאלען זיין פון די וואס חטוף ואכול חטוף ואכול, אריין כאפען מעשים טובים, והשי"ת יעזרם בגשם וברוח.

ידידו הדו"ש ומברכו

יוסף יצחק