ו'שצו

ו' שצו

ב"ה ⁵³⁴ , כ"ג תמוז [תרצ"ה]

ש"ב האחים הנכבדים ⁵³⁵ והנעלים מר שניאור זלמן ומר חיים אברהם, ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

האהבה והברכה אין להן הגבלת זמן, מכתבם במועדו הגיעני, ונהניתי לשמוע משלומם, וברכתי אותם בברכת שנה טובה ומתוקה בזמני ובנצחי.

ומפני חלישות בריאותי – לא עליכם ולא עתה – לא יכולתי להשיב, אז ונסעתי לויען והתעכבתי בשם עד סמוך לחג הפסח, וכיון דאדחי אדחי.

אמנם תוכן מכתבם המעיד על פתילי התקשרותם ביחס נימי המשפחה, היקרים וחביבים עלי במאד, שמור הוא אתי, ואם כי מזמן לזמן שומע הנני מאת כבוד אביהם ש"ב ידיד נפשי היקר באנשים והמופלא במדות תרומיות הרה"ג הרה"ח שליט"א משלומם ומצבם, יברכם השם,

בכל זה גודל תשוקתי לידע בפרטיות יותר על אדות מצבם בארחות חייהם, האם יש להם קביעות עת ללמוד בכל יום, ומה הם הלימודים, האם יש להם חברים טובים, וכפי גזעם עליכם אחים יקרים לעשות סביבה של צעירים ולהשפיע עליהם לקרבם אל הלימוד.

תורת החסידות היא טל אורות המעודדת לכל אחד במצבו שהוא, בבקשה מכם ש"ב הנכבדים כתבו לי מענה על האמור, והנני שולח לכם תשורה איזה [מאמרים] אשר תוכלו להבינם בעצמיכם.

השי"ת יעזור להוריכם יחיו לעלות בקרוב לאה"ק ת"ו ולהסתדר כחפצם הטוב, ויעזור לכם להסתדר בחיי משפחה באושר זמני ונצחי, ועיני הוריכם יחיו תחזינה בכם ובשאר ילידיהם יחיו רוב טוב בגשמיות וברוחניות.

ש"ב הדו"ש ומברכם.