ו'שפו

ו' שפו

ב"ה ⁵⁰⁶ , ג' י"ג ניסן רצ"ה

שלום וברכה!

כוונתך ביר"ש רצוי', ולפי גודל רצונך בזה הנה מעט הוא העבודה בפועל, בהדרכים המביאים לידי יראת שמים אמיתית, וכאמרז"ל (ברכות יז א) מרגלא בפומא דאביי לעולם יהא אדם ערום ביראה, להערים בכל המיני ערמה ליראת בוראו, רש"י, ובתנד"א רבה פכ"א אי' לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, וכתיב (משלי ח יב) אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא, ופרש"י שכנתי ערמה אצל ערמה שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו הבנת של כל דבר. וצריכים להבין מהו כוונתו של רש"י באמרו דמכיון שלמד אדם תורה הנה לבד זאת שיודע את התורה שלמד אלא עוד זאת דע"י לימוד התורה נכנס בו הבנת של כל דבר, וצריכים [להבין] מהו הבנת של כל דבר, ולאיזה צורך הוא הבנת דבר זה, ומהו התועלת בהבנת הדבר. אך מכללות הענין מובן, דהבנת דבר זה הוא ענין גדול ונעלה כל כך, עד דכללות גודל הענין דלימוד התורה כדאי הוא בשביל זה שגורם ומביא להיות נכנס בו הבנת של כל דבר.

אך הענין הוא דהנה אמרז"ל (סוכה נב א) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, והתגברות זו אינה התגברות של כח רגיל בלבד, אלא שהיא התגברות של כח וגבורה במלחמה עצומה ונוראה.

ובגמרא קדושין (ל ב) אמרו יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, והיינו דלא זו בלבד מה שמתגבר בכל יום הנה עוד זאת שהוא מתחדש בכל יום להתגבר על האדם.

ובשני המאמרים הובא מאמרו של ר"ש בן לקיש שמוסיף לאמר, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב"ה שעוזר לו (להאדם) אינו יכול לו.

הרי למדנו בזה שלשה ענינים, א) דהיצר הרע מתגבר בכל יום על האדם, ב) ורצון ההתגברות הוא בשביל להמית את האדם, ג) וכל כך גדול כחו של היצה"ר בהתגברות זו, עד שאלמלא הקב"ה עוזרו להאדם לא הי' יכול לו.

וביאור הענין הוא דהנה בטבעי בנ"א ומדותיהם יש כמה וכמה סוגים באופנים מאופנים שונים, ובכללותם הם בב' אופנים כוללים הא' הוא מה שהיצה"ר מתגבר על היצ"ט והוא כדרך שנים הלוחמים זה עם זה שהם שונאים זה לזה בתכלית השנאה ועורכים קרב זה על זה, והב' הוא מה שיצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום והוא שהיצה"ר מ[ת]גנב אל האדם בתחבולות שונות כאוהב וכריע, ובזה עצמו הוא מתחדש בכחות חזקים יותר להסית את האדם ולמונעֹ מדרך הישר.

וכמו שנראה במוחש בטבעי בנ"א דיש...