ו'שלו

ו' שלו

[שלהי חורף תרצ"ג]

בחסדי ²⁹⁴ אל עליון הרופא לכל בשר, ירשה לי עתה מצב בריאותי ²⁹⁵ לשוב לאט לאט לעבודתי, אחרי אשר הרבה – ל"ע – סבלתי מבריאותי בחורף העבר, ומצות הרופאים חזקה עלי להנפש מכל עבודה צבורית עד עתה.

ותחלת כל, אתאפק לא אוכל מלפנות לכל אחי בני ישראל, יברכם השם, בכל מקום שהם, לעוררם ולעודדם בכל לשון של בקשה ותחנון, על מצב אחינו ²⁹⁶ בשרינו הנמצאים בארץ הסוביטים, אשר בשנה זו מצבם עוד קשה וגרוע מבשנים הקודמות, ור"ל, גועים הם ברעב, וחוב קדוש הוא על כל אחד לחיות נפשות ממש ע"י שלוח עזרה איש איש כפי יכולתו, וגם ע"י סיוע וחזוק בידי מוסדות הצבורים העוסקים בעזרה לאחינו יושבי מדינת הסוביטים.

וביחוד ביום ער"ח ניסן הבע"ל הנקבע לתענית צבור, הנה יום זה יעשו אותם יום תרומה, אשר כל אחד ואחד ירים נדבתו ביד רחבה להשביע רעבון הגועים ברעב, ודבר ד' ביד נביאו הלוא זה צום אבחרהו וגו' הלוא פרס לרעב לחמך וגו' ומבשרך לא תתעלם ²⁹⁷ .

ואני תפלה אשר אל אלקים השם צבאות ישמע אל תפלת כל עמו בית ישראל ויקשיב תפלתנו להשפיע שפעת חיים וברכה מרובה לכל אחב"י שי' בכל ארצות פזוריהם להוושע מנפש ועד בשר ונזכה לביאת גואל צדק בב"א.