ו'שלה

ו' שלה

[שלהי חורף תרצ"ג]

כל ²⁸⁹ החורף הייתי – ל"ע – שלא בקו הבריאות ²⁹⁰ מצות הרופאים חזקה עלי להנפש מכל עבודה, וגם כהיום עוד חלוש הנני השי"ת ישלח לי רפו"ש בתוך כלל אחב"י שי' הצריכים רפואה בגו"ר.

אמנם מצב אחינו ²⁹¹ שי' הגועים ברעב ממש אין נותנים לי מנוח אף רגע, המצב נורא ואיום ואירעו ר"ל כמה מקרי מות, כל השתדלותינו אצל האדונים הנכבדים ד"ר קאהן וד"ר ראזין יחיו לא פעל מאומה, באמרם אשר הקופה ריקנית היא, ואין להם שום מקור על הוצאות כאלו. אחרי רוב דיבורים העמידו על עצמם ונתנו עזר זמני לצרכי פסח סך אלף שקל ²⁹² על ידי והביעו חפצם כי בעד סכום של שלש מאות שקלים ישלחו חבילות של קמח פסח, ושבע מאות שקלים לשלוח עזרה ע"י טארגסין, וכן עשיתי ²⁹³ . בהתראותי עם הד"ר ראזין שי' בפאריז בארתי לו הנחיצות אשר יגבילו לכה"פ סך אלף שקל לשלוח ע"י טרגסין מדי חדש בחדשו, עפ"י הרשימות של המצטרכים מרבנים שובי"ם מלמדים זקנים ובני תורה שהם הסובלים ביותר, ויושלח להם ישר על כתובתם, גם הוא בעצמו יודע היטיב המצב בהוה אשר בפו"מ גועים, והעיד לי אשר בעצמו ראה נפוחי רעב ר"ל, והבטחתו לי להשתדל בזה, וכפי המצב בהוה אם ח"ו הדזונט לא יעזר בזה מי יודע מה יוכל להיות.

ובזה הנני פונה לכבודו להיות בעזר דבר זה להביאו בעזה"י מהכח אל הפועל, עלינו להביט על המצב בהוה בעינים פקוחות, לפי החומר המקובץ אצלי, הנה הרבנים, מי שהיו שובי"ם, מי שהיו מלמדים, זקנים ובני תורה, אשר לפי חוקי המדינה הם מושללי כל זכות לקבל צרכי אכל, הם כשמונה אלפים נפש, ירחמם השם.

השמונה אלפים נפשות הללו, ח"ו וח"ו עומדים – הי' לא תהי' – על מפתן הכליון על ידי רעב, נוסף על צרתם בגזירה החדשה ח"ו להגרש מהעירות ולשלחן לארץ גזרה.

אנחנו כולנו מבלי התחשב עם מצבנו הפרטי והכללי, מחוייבים להושיט להם פרוסת לחם מדי חדש בחדשו, ובאם לאו עלינו לדעת ברור אשר ח"ו וח"ו יגרם אסון, ובכן עלינו כולנו להתאחד למצוא עצה נכונה בסדר מסודר להציל נפשותיהם מרדת שחת, ולא אפונה כי בעזה"י ימצא, כאמור ותשועה ברוב יועץ.

בהעזרה של אלף שקל לחדש שתתן הדזוינט יהי' עזר כפול, אשר גם ביוראפ יוסדו ועדי עזרה להאומללים ירחמם השם, והנני מחכה תשובתו של כבודו בהקדם האפשרי.

ידידו הדו"ש מכבדו ומברכו בחג כשר ושמח בגו"ר.