ו'של

ו' של

[מנ"א תרצ"ב]

ר' ²⁶⁷ גרשון בער פאַהאַרער הי' תלמיד מובהק של ר"ה פּאַריצער. בשיחה ע"ד משכילי החסידים – והי' בחורף נ"ד – הפליא אדמו"ר נ"ע במעלת ר' שמואל בער באריסאָועֶר ²⁶⁸ ר' חיים בער וילענסקי ²⁶⁹ , וסיים, און ר' גרשון דוב איז עפּעס גאר אַנדערש, בא אים ארבעטען מוח ולב כאחד.

פירוש המלות של שבח זה: מוח ולב זהו שכל ומדות. מדות הנולדים מן השכל התגלותם אחרי התעלמות המוחין. אמנם זהו בחיצוניות הלב, שהמדות הם בהתפעלות ובמורגש. אבל בפנימיות הלב הרי כל האור כמו שהוא במוח נמשך ג"כ בלב ²⁷⁰ , והוא חבור המוח והלב והמדות הן בלתי מורגשים. זהו פירוש המלות הנ"ל.

ר' גרשון בער פאהארער כשהי' אצלי בביקור סוף תשרי רנ"ח ²⁷¹ – הי' כבד פה ²⁷² – סיפר: פעם בסעודת נשואין בנוכחיות ר' הלל פאריצער ור' בצלאל אַזַריִצעֶר, סיפר האחרון ששמע מר' אהרן סטַרֶשעלער שסיפר, שפעם קרא אדה"ז אותו ועוד ב' יושבים וציום ללכת לקרעטשמע אחת קרובה ליאַנאויִץ על שמחת חתונה של בעה"ב חסיד, ואמר: תורה איז ג-טליך וכולה רוחניות. ולכאורה מוקשה מדוע מצוה הראשונה היא פו"ר, אלא היא הנותנת להיותה אלק' ורוחניות לכן גם דרכי' וסדרי' הם דרכי נועם, די מצוה הראשונה איז א איד דארף ועלין עס זאל זיין נאך א איד ²⁷³ .

מחה"ס רמ"ג הי' אדנ"ע אומר דא"ח ברבים. המאמר הראשון הי' כתר יתנו לך ²⁷⁴ , מדבר במעלת הנשמות בעלייתן אחרי היותן בגוף בעלמא דין. והי' לוקח פ"נ לקרוא אותן באהל ²⁷⁵ , לפעמים הי' גם מיישב על שאלות החסידים בעניניהם בגו"ר, אבל עם זה הי' משתמט א"ע מעניני נשיאות, באמרו כי תעודתו היא רק לחזור חסידות בלבד. ובסוף אלול נ"ג ור"ה נ"ד נראה תנועה אחרת, ומאז התחיל סדר הנשיאות ²⁷⁶ .

אז מ'לייגט תפילין און מ'דאוענט מנחה יעמאלט קאן מען פארשטיין חסידות.