ו'שכט

ו' שכט

[כ"ח תמוז תרצ"ב]

רי"ל ²⁶⁴ אחי כ"ק רבינו הגדול הנקרא בפי כל דער פעטער לייבעלע, אל כ"ק אחיו רבינו הגדול ומצא אותו כי יושב אצל שולחנו, וגליוני נייר כתובים לפניו, ובידו הימנית אוחז העט, ובידו השמאלית מחזיק את ראשו המראים על התעמקות פנימי.

ויחכה כ"ק הרי"ל שעה ויותר וב"כ התעורר כ"ק רבינו הגדול וירא את כ"ק אחיו עומד, ויאמר לו הנה זה שבוע הג' שהנני מתבונן בכתיבת תיבה זו (הראה על הגליון הכתוב (מספר התניא) שהי' מונח לפניו) אם לכותבה בוא"ו החבור (כמו תיבת ועיקרה ושרשה בפרק מ"א בתחלתו, והי' יכול לכתוב ראשית העבודה עיקרה, וכתב ועיקרה ²⁶⁵ ) ואמר בזה"ל, אויף א וא"ו אין בינונים ²⁶⁶ מאג מען אועקגעבען זעקס ואכען, און אויף דער זיבעטער ואך ועט וערען ליכטיג ממש מיט א אור עצמי. אויף יעדער אות החבור ואס עס איז אין ספר בינונים האב איך איבערגעטראכט דעם גאנצען ספר.

וסיים כ"ק רבינו הגדול נ"ע, הקב"ה משלם מדה כנגד מדה. ומדה כנגד מדה במדת א"ס ב"ה. בין איך בטוח בחסדו של א"ס ב"ה אז דער וער עס ועט לערנען ספר זה כהלכתו, איז בכל זמן ובכ"מ ועט אים דער או"פּ מחבר זיין צו א"ס ב"ה בעל הרצון והבחירה במצות מעשיות דוקא ובתורה בהבנת שכל אנושי.