ו'רד

ו'רד

ב"ה, ג' ד' אייר, תרפ"ט

ריגא

כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה ותפארת בתוככי מחבבי תורה ברבים אי"א כו' וכו' מוהר"ר יואל ¹⁶⁸⁷ שי'

שלום וברכה!

בשמחה קראתי מכתב כבודו לשמוע משלומו הטוב, אשר זה כמה זמן לא שמעתי, אבל צער גדול הצטערתי על תוכנו הכתוב בלשון חכמים, מועט המחזיק את המרובה, וליסורי נפשי אין קץ.

במסתרים ובגלוי אבכה יום יום על המצב הנורא והאיום, השי"ת יחוס וירחם, ויתעוררו הלבבות אשר איש את רעהו יעזרו בתמיכה שיש בה ממש, ולא באנחה.

לנגד עיני נצב כמו חי אותה המחזה, אשר עמדנו כולנו אני וחבירי התלמידים התמימים, באחד מימי השמחה, ובאזנינו שמענו דברי קדש הקדשים יוצאים בלהט להב רשפי אש שלהבת יו"ד ה"א מפי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לאמר:

טובה פעולה אחת מאלף אנחות ¹⁶⁸⁸ , ולמורת רוחי, הנה מצב הענינים עוד יגעים המה, ואם אפשר היא בעזרתו ית' לעשות מה, הנה ישנם מוציאי דבה ומלשינים ¹⁶⁸⁹ בסתר ובגלוי, עד כי סוגרים את דרכי העבודה וההתעוררות בשביל טובתן של ת"ח.

בדבר בקשת כבודו הפרטית אדות נסיעה, במצב ההוה בקושי הכניסה לארה"ב ¹⁶⁹⁰ הוא דבר כבד במאד, ובהזדמן איזה מקום המוכשר לפני כבודו בודאי בעזה"י אשתדל בזה.

ויואיל נא כבודו לכתוב לי בפרטיות יותר משלומו ומעמדו ומצבו, והשי"ת יזמין לכבודו פרנסתו בריוח ובמנוחה שיוכל לשקוד בתורה, וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה ולברכה.

ידידו הדו"ש.