ו'רב

ו'רב

[ג' אייר תרפ"ט]

ב"ה,

אל ידידינו אנ"ש בעי"ת ליבאוע יע"א, ד' עליהם יחיו

שלום וברכה!

מאז האיר מאור ישראל סבא במאורי אור תורה ועבודה, ע"י עבדי הוי' הוד כ"ק אבותנו רבותנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, בכל דור ודור עדת החסידים היו הולכים שלובי זרוע בדרכי יושר ותום, באחדות גמורה, אל אותה המטרה הבהירה של תורה ועבודה המיוסדה עפ"י תורת החסידות. עדת החסידים מעולם לא התחשבה עם הריבוי והמיעוט, וגם שנים בעיר ואחד במשפחה הרגיש את עצמו לענף מן האילן הגדול, ולאבר מהגוף החי בארחות חיי החסידים.

החסידות תלמדנו למצוא מעלת האדם, לייקר ולחבב את כל אחד מישראל, באהבה וחיבה יתירה, ולדרוש טובתו בגוף ובנפש, ומה גם לאלו ההולכים בנתיבה אחת בדרכי החסידות.

האחדות האהבה וההתקשרות, שלשה אלה המה פתילי אור מאור החסידות המאירים אור בשמן התורה ואש העבודה בבירור וזיכוך המדות.

פונה הנני אליכם ידידנו אנ"ש שי' אשר בעי"ת ליבוי יע"א, אשר תתאספו יחד עם מורכם ורבכם ידידי תלמידנו הרה"ג הר"ר יעקב שי', וידידי תלמידנו הר"ר שמואל ¹⁶⁸⁵ שי' שו"ב, בועידה לחשוב מחשבות על דבר צור מחצבתכם, וגזע שרשכם בשרשא ומקורא דכולא, לקבוע זמני לימוד דא"ח בחול ובש"ק, ובבחרכם בטוב באמת בארחי יושר ותום תזכו לאור זכות אבות קדושים, אשר יאהיל עליכם ועל בניכם ועל כל אשר לכם וטוב יהי' לכם בגו"ר.

ידידכם עוז דו"ש מלונ"ח.