ו'קפח

ו'קפח

ב"ה, כ"ו ניסן, תרפ"ט

ריגא

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, מאד אצטער על מצבו בגו"ר, השגיאה הגדולה בעיקרה אשר עשה בראשית צאתו מכותלי ביהמ"ד ונכנס באהלי של מסחר, ולא שם לבו ונפשו להיות באהלה של תורה, היא אשר ה[בי]אתו לידי מצב זה, בצדק וביושר ביקש ודרש אשר אהי' לו לעזר וסועד שיוכל לשבת שנה או שנתים ללמוד בשקידה, לא אוכל למלאות מפני העדר האמצעים שהיו דרושים לזה, אשר מפני רוע המצב ומיעוט האמצעים גם סכומים יותר קטנים מאשר דרש הוא לא יכולתי למלאות.

ועתה הנה בהמצב ההוה יעזרהו השי"ת בפרנסה טובה, ויזמין לו שידוכים טובים באופן האפשרי, ויעזרהו השי"ת שב"ב יחיו ילכו בדרכי התורה והמצוה, ויקבל מהם נחת בגו"ר.

ובדבר הלימוד, גם במצב כזה החוב במקומו עומד, וכמאמר לפום גמלא שיחנא ¹⁶⁵¹ , וצריכים לקרב את הלב אל המוח, כלומר לעשות בפועל בבירור וזיכוך המדות כפי חיוב תורת החסידות בסדר של עולם התיקון, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

ידידו הדו"ש.