ו'קעו

ו'קעו

ב"ה, י"ב ניסן, תרפ"ט

ריגא

כבוד ידידי הנעלה והכי נכבד וו"ח אי"א מוה"ר שמרי' ¹⁶²⁵ שי' הכהן

שלום וברכה!

מכתבו במועדו הגיעני ושמחתי במאד מאד על האמור בו, ות"ל בעד זה. אכפול דברי כי לענג ולמשיב נפש היו לי דבריו, כי יקר לי מאד מאד אהב[ת]ם והתקשרותם של אנ"ש שי' בפרט, ויראי אלקים בכלל, אשר לולי ידעו אוהבינו וידידינו יחיו גודל הקורת רוח אשר עושים לי בכתבם מהנעשה אתם עמם ועם ב"ב שי', היו כותבים בעתים קרובות יותר.

אמת הדבר כי עתותי נתונים המה לעבודה בלי הרף (יחזק השי"ת בריאותי בתוך כאחב"י שי') ויצליח לי בגו"ר, אהבת אחים היא אחד העטרות העולות על כולנה, ועד אשר יזכני השי"ת להתראות בשובע שמחות צריכים להיות בהתאחדות גמורה ע"י כתיבה לכה"פ, כי כן הוא האהבה וההתקשרות האמיתית שהמקום אינו חוצץ, וכן הוא גם בענין הזמן אשר בכ"ע ובכל זמן צריכים להיות מקושרים במחשבה ¹⁶²⁶ .

וזה סוד מנהגן של חסידים בסיפורי מעשיות הצדיקים, אשר בה בשעה שמספרים ¹⁶²⁷ איזה מעשה או מאמר (גם בשיחת חולין שצריכים לימוד ¹⁶²⁸ ) הנה בשעה זו מתקשרים עם נר"ן של הצדיק ההוא, ובמוחש הננו רואים דשני אוהבים נאמנים הגם שרחוקים במקום הנה כאשר האחד חושב או מדבר אודות חבירו, הנה בשעה ההיא גם חבירו נזכר עליו באהבה וחיבה.

ת"ל אשר הוטב בריאות בנו מר טוביא גוטמן שי', והשי"ת יחזקהו ויאמצהו, ויעזר השי"ת לידידי כי יאריך ימים הוא וביתו ת', ויקבלו נחת מבניהם ובנותיהם יחיו שילכו בדרך הישר, ויזכרו מקור מחצבתם, אשר סוף כל סוף זהו האמת הגמור.

ידידו הדו"ש.