ו'קסח

ו'קסח

ב"ה, ז' ניסן, תרפ"ט

ריגא

כבוד ידידי הנעלה והכי נכבד וו"ח אי"א מוהר"ר אהרן ¹⁵⁹⁷ שי' שו"ב

שלום וברכה!

במענה על מכתבו, אם כי נכתב בפתגמי יושבי סתר, בסגנון חריף מאד, אבל תוכנו אמת מזהיר, תשוקת אהובים ידידים יקרים ונאמנים צמודי לב הקשורים בפתילי קדש קדשים זה דור דורות, ושבע ביום במסתרים יבכה אוהב על ריחוקו של אהוב, אבל עלינו לדעת כי כה היא גזירה העליונה, עד עת בוא דברו ית' לטובה ולברכה בגו"ר.

ועם זה עלינו לדעת כי התורה והעבודה נצחיים המה, בדמותם תבניתם וצלמם כאשר היו מאז ומקדם קדמתה בלא שינוי כלל וכלל, ומרגלא בדא"ח בענין משביעים אותו כו' שהו"ע השובע ¹⁵⁹⁸ של הנה"א, אשר אל יפול לב האדם עליו באם יזדמן לו לפי ראות עיני בשר כי מניעה ועיכוב לתורה ועבודה, אין זה אלא כי בו חפץ ד' לקרבו בקירוב אחר קירוב אשר יתחזק בעבודתו וכמא' ¹⁵⁹⁹ לפום כו' שיחנא, ואין הדבר תלוי אלא בעבודה, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.

יואיל נא לפרוש גיני בשלום ידידנו הנאהבים יחיו, ולהגיד להם ברכתי כי יעזר השי"ת לכאו"א בפרט, ומאד ינעם לי לשמוע מכל אחד ביחוד מהנעשה אתו עמו, ובדבר קביעות שיעורי הלימודים, והשי"ת ימלא משאלות לבבנו לטובה ולברכה.