ו'קסג

ו'קסג

ב"ה, ג' ו' ניסן, תרפ"ט

כבוד ידידי הנכבד והכי נעלה הרה"ג המפורסם חו"ב סוע"ה, אי"א כש"ת מוהר"ר אלי' אהרן ¹⁵⁶⁷ שליט"א

שלום וברכה!

במענה על מכתב כת"ר ידידי שי' מכ' לאד"ש העבר, בטח כבר בנתיים הגיע לכת"ר מכתבי, ומכתב כבוד חתני הר"ש שי', בסידור עבודת התעמולה בדבר עזרת מצה ¹⁵⁶⁸ לאחינו שי', ובקבלי מכתב כת"ר שי' הנ"ל, וראיתי מצטער על אדות אחינו שי' בחרקוב ¹⁵⁶⁹ , מהרתי להודיע בטע"ג כי נשלח לחרקוב שני ואגון ¹⁵⁷⁰ , ותמול ת"ל קבלנו ידיעה שנתקבלו, כן נשלחו חבילות של קמח פסח לכל אלו שידענו האדרעסין שלהם, ומאחדים ישנם קבלות על המשלוח.

בדבר המשלוח הוואַגָנעס למקומותיהם, הנה זה נעשה עפ"י התועדותם בשמה, ולפי ערך נשלח לאוקריינא יותר מכפי שחשבו הם, שישלחו 45 אחוזים, וכבר ישנם טענות על זה.

לא אכחד אשר נלאותי נשוא הטענות מכל עבר ופינה, אשר באמת בנוים הם על יסוד צדק ויושר, כאמור במכ' כת"ר שי' כי כל עיר קרובה לעצמה, אבל בעבודה כללית הרי כל א' צריך לחשוב ולתת מקום גם לזולתו, ורק באופן כזה יכול להיות קיום הדבר, ואם לפעמים מפני איזה סיבה וטעם נותנים למקום אחד יותר על השני, צריכים לתקן זאת בפעם השני.

דוגמא לדבר בענין עזר המצות [ל]כל גליל הקוקז לא ניתן מאומה, והסיבה היא פשוטה, מפני איחור הזמן, כי אין לשכוח כי התחלת העבודה באפיית המצה היתה בבואי חזרה מברלין ¹⁵⁷¹ ער"ח אדר שני, כי עד בואי לברלין רחפה עוד רוח קר בכללית ענין זה, ועוד טרם נעשו איזה סכומים, ורק בברלין נוסד הקומיטט העולמי ונשלח טע"ג לכל מרחבי תבל, ובעיקר לאמיריקא, ועפ"י ידיעה טעלעגרפית מברלין צויתי לעשות חוזה עם כל האופים מצה תחת השגחת הרה"ג רמ"מ זאק שליט"א פה, ובחמשה ימים נאפה יותר על חמשה ואגון.

בשלישי לחדש אדר שני קבלנו ידיעה אשר יש אומרים שצריכים לשלוח כסף, ולא מצה או קמח.

הידיעות שהתקבצו אצלינו מהרבה מקומות שונים אוקראינא, רוסיא הלבנה, רוסיא הפנימית וקוקז, אשר קמח אין.

על יסוד זה הי' דעתנו שצריכים לשלוח בראשונה מצה אפוי' כמה שרק אפשר לשלוח, ובדבר כסף נראה אח"כ. עוד זאת הגדתי דעתי שבאם אשר יודע שיושלח כסף ולא מצה, יומעט העזרה של המנדבים לסיבות שונות, והודעתי דעתי לברלין. דברתי ע"י טלפון עם ידידנו הרה"ג הגרח"ע שליט"א, וגם דעתו הי' כן לשלוח רק מצה אפוי' וחבילות קמח ככל האפשרי, אבל למורת רוחי, לא התחשבו עם דעתנו בעתה ובזמנה, ועפ"י חברה של איזה אנשים הודיע במכ"ע כי מפני סיבות שונות ישלחו כסף מזומן.

הידיעה הזאת פעלה על העסקנים שי' בכל אתר רושם, ובמוחש ראינו אשר האגודות איק"א, אליאנס ועוד מצרפת, שהרימו נדבתם בסך מאה אלף פראנק, הודיעו תומ"י אשר באם שישלחו כסף ימנעו עצמם מלתת נדבתם.

כעשרה ימים עברו במשא ומתן אם לשלוח כסף או מצה, ובימים ההם שבתו מלהכין מצה, עד כי ביום י"ב אדר שני החליטו להכין מצה, ונשלחו אז החמשה ואגון הראשונים למוסקבה, לנינגרד, מינסק. ומפני סיבת אי בירור האדרעסין של המקבלים הוכרחנו לשלוח תחלה למקומות הקרובים הידועים לנו, ובאופן כזה נשארו גלילות קוקז וגרוזיא בלא עזר של מצות.

כבר הוגד במכתבי הקודמים אשר בס"ה נשלח כ"ח מרכבות טעונים מצה למקומות המפורטים בהרשימה, ונוסף ע"ז נשלח בערך 5685 חבילות ¹⁵⁷² של קמח (אשר רשימה מפורטת תושלח בקרוב אי"ה).

במשך השני שבועות מפורים עד ר"ח נתקבלו בערך יותר על שני אלפים ואיזה מאות מכתבים, מיחידים ורשימות עיירות (קיוב שלחה רשימה של יותר משני אלפים אדרעסין מחרסון, ועוד מאיזה מקומות מואהלין ופאדאל) בבקשת שילוח חבילות של קמח, בכתבם אשר קמח של פסח אין לגמרי, וקמח מן השוק הוא בדוחק גדול, שגם ביוקר גדול אי אפשר להשיג.

בין המבקשים שילוח חבילות ישנם מסוגים שונים, רבנים, שו"בים, מלמדים, בע"ב, בעלי יכולת, בעלי עבודה, רופאים כו' וכו', וכולם צועקים בקול תנו לנו מצה שלא נאכל חמץ, רחמו עלינו ובאו לעזרתינו.

האבני נגף שהניחו לנו במשלוח הואגאנעס עצמו לספר, מסים וארנוניות, שילום ההובלה, הכל בואליוטע ¹⁵⁷³ , אבל ת"ל באים ידיעות מבשרות מקבלות המצה, וזכות הדבר הגדול הזה יחול על ראש כל העוסקים בזה, להצליחם בגו"ר.

בשבוע העברה נסע כבוד חתני הר"ש שי' לברלין, לסדר ע"ד העזר בסכומי כסף, הן לעיירות והן לרבנים שי', אשר הדבר הזה יכול הי' להסתדר ע"י הד"ר שי', ות"ל עלה בידנו לסדר הענין, החלוקה תהי' על אתר כמובן, כי אנחנו לא יכולנו להתערב בפרטי הענינים, כי אם מה שמצאנו לנכון להעיר איזה הערות, ובתוכם הי' גם זה מה שקבלתי מכת"ר שי' ע"ד הדיינים הר"ר פסח והר"ר נח יחיו.

התמיכה האמורה איננה התמיכה והעזר לרבנים ¹⁵⁷⁴ שי', אשר עבדנו בזה איזה חדשים כפי אשר כתבתי לכת"ר שי' בהעבר, ואשר אח"כ עפ"י תחבולות שונות נלקחה בידים, באופן מנגד אל היושר, רק שתמיכה זו היא זמנית מסכומי העזר למצות כאמור.

עפ"י מקורים שונים נודע לי אשר מר הורעוויץ ¹⁵⁷⁵ שי' עשה מסע מיוחד, במסעו מודיע כי עפ"י השתדלותו עם סייעת חביריו השיגו להביא חמש עשרה אלף פוד מצה מחו"ל, וגם סכומי כסף מזומן בשביל רבנים שי' ועוד מראוים לתמיכה, ומודיע כי אפשר הי' להשיג יותר אבל אנכי לא הייתי מקלקל ¹⁵⁷⁶ ומונע העזרה בשביל צרכי הדת וצרכי הצבור ברוסיא, ואי לזאת, הנה עתה בקרוב יסודר עוד הפעם דבר האסיפה בלענינגרד ¹⁵⁷⁷ , ובוטח הוא, אשר עתה באם שיהי' הכל מסודר כראוי ישיגו את הרשיון על האסיפה, ואז מקוה הוא לתוצאות טובות באופן קבלת עזרה מחו"ל, אשר רק בזה יכולים להסיר המניעות והעיכובים של המנגד לעזרת צרכי רוסיא.

בטח ביקר הנ"ל גם את חרקוב, ולא אפונה אשר אם הי' גם בשם, או בקיוב, ידע כת"ר שי' מזה.

ומ"ש כת"ר שי' אם יעלה בידי לקבל התמיכה ¹⁵⁷⁸ להרבנים שי', הנה אשובה לבראשונה כי נלאותי נשוא המלחמה הפנימית של האחדים, אשר כל עיקר כוונתם לא אדע, רק את מעשיהם הנני רואה, אשר בשביל מטרתם המדומה, מהרסים הם בלי חמלה (ואפשר גם באכזריות) כל העזר לצרכי הדת והלימודים, כאשר הודעתי לכת"ר שי' בהעבר ¹⁵⁷⁹ , אשר מלבד זה הנה כי קלקלו את העזר בסך איזה עשיריות אלפים שקל שהבטיחו בצרפת ואנגליא, וההוספה הכללית שהגיד מר ל. מרשל יחי', הנה עוד זאת פעלו וגרמו אשר מהסך נו"ן אלפים גרעו מחצית, ואחד מטכסיסי המלחמה הוא אשר לא יתנו על ידי בטעמים והסבירים שונים, אשר לא מנעו ג"כ לאמר כי אי אפשר לידע ברור האם מגיעים הכספים למטרתם ¹⁵⁸⁰ . זהו גמול טוב וישר עבור עבודתי ותעמולתי במשך שנות עבודתי כידוע לכת"ר.

כנראה מההנהגה בששה חדשים האחרונים, אשר נצחו בזה שעניני הכסף לא יהיו על ידי, ובלי ספק אשר יביא הזיקות רבות.

כבוא כת"ר שי' צלחה לחו"ל נהניתי בזה, בידעי אשר כת"ר שי' יודע כל פרטי עניני סניפי העבודה בכל הענינים, ויודע כת"ר שי' היטיב אשר מצדי היו כמה ויתורים, ומבלי התחשב עם כל לא עשיתי חילוקי מפלגות והדומה, והי' ברור לי אשר כת"ר שי' יכניס עצמו בעזרתו ית' בזה כראוי להאיר את הענין.

ובהנוגע לעזרת הרבנים שי', באם אשר כת"ר שי' מוצא את הדבר שנעשה מצדו של ... בלתי נכון, אז מוכרח הדבר אשר כת"ר שי' יבוא בכתובים עם המנדבים שי' יק"א אליאנס ולהרב הכולל דצרפת ¹⁵⁸¹ שי' להודיע חוות דעתו, וכאחד מחברי הפרעזידיאום של ועד הרבנים שי' ברוסיא, להוכיח הצדק.

ע"ד מר וארבורג והפראפ' צירוס אדלר והד"ר כהן יחיו, הנה הם יחגו חגה"פ באה"ק ת"ו (באיזה מקום לא אדע), אבל בודאי יבקרו גם את תל-אביב, או שיהיו בקרוב מקום.

טובה גדולה בעזרתו ית' יכול כת"ר שי' לעשות לכללות המצב של אחינו שי' בההתראות אתם עמם ¹⁵⁸² ולדבר בארוכה: א) על דבר התמיכה: א) לימוד תורה, ב) צרכי הדת כמו מקואות ועזרת רבנים שי', ב) על דבר המושבות.

הנסמן באות א' הנה היום ת"ל הם הידועים ונקובים בשם ראשי עם ישראל, במצב הזה מחוייבים המה לעמוד בראש התנועה שיהי' סכומים נכונים על זה, והב' בהנוגע להמושבות הלא בעבודתם הי' מוכרח שיהיו נשמרים עניני הדת, ובהתקציב שלהם הי' צריך להיות כל עניני הדת שנדרשים לכל עברי, והאפשר הדבר אשר הושיבו חלק מעם ישראל ולא נתנו להם צרכי הדת, אומרים אמור אשר הדזוינט מעתה יוחלף צורתו ויהי' רק "אגרארנע" ודבר אין להם עם החלק היהדותי, לא אפונה אשר כת"ר שי' בכשרונו הנפלא (יחזקהו השי"ת) יסביר להם שהעברי והיהדות אחד הוא, ובאם שימשיכו עבודתם רק באופן כזה, יעמידו גוי ישראל בלא מצוה, אשר כתם שחור יכתב לדורות עולם.

לוא ידעתי אשר ביכולתי להשתמש עם שמי המושאל יו"ר ועד הרבנים שי', הייתי משתמש בהכח והעוז של תואר כזה לבקש ולדרוש מאת כת"ר שי' בתור חבר הנשיאות, לעשות הכל להתראות עם האדונים שי' ולדבר עמהם כאמור, והשי"ת יהי' בעוזר כת"ר שי' בגו"ר.