ו'קג

ו'קג

ב"ה, א' ט"ז שבט, תרפ"ט

כבוד ידידי עוז הרה"ג המפורסם והנודע בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, יראת ד' אוצרו כש"ת מוהר"ר חיים עוזר ¹³³⁷ שליט"א

אחד"ש הדר"ג שליט"א!

על אודות קמחא דפסחא ¹³³⁸ הנה כנודע להדר"ג שליט"א, אשר בשנה זו המצב הוא משונה מכמו בכל שנה, לשלש סבות: א) העוני הכללי, אשר מיום אל יום מתרבה העניות, ב) קמח אין, והמעט שישנו בידי הממשלה ומתחלק על כרטיסים לבעלי מלאכה ובעלי משרה, ג) בעת מלחמת הדת, אשר היבסקציא פתחה את כל אוצרותי' ללחום בדת, הנה יעשו כל אשר ביכולתם, מבלי תת קמח על מצה.

תעלולי היבסקציא בכל אתר ואתר אין להעלות על הכתב. את הרבנים שי' דוחקים ולוחצים בכל מדרך כף רגל, עד כי בהלשנתם ודרישתם מגרשים את הרבנים מדירותיהם, ומניחים עליהם מסים גדולים ¹³³⁹ פי עשר ויותר מכפי החוק.

לדוגמא על דירת הגרד"ט שליט"א קצנלנבויגין בלענינגרד הניחו מס כמאה דאלרין לחדש, ואת הגרמ"מ שי' גלוסקין במינסק גרשו מדירתו והוא דר כעת בדירה רעה ודחוקה ביותר, וכאלה רבים המה.

את אשר עשתה הגפאו בכמה כרכורים עד שהכריחו את כבוד הרבנים ... לחתום על המחאה ¹³⁴⁰ נגד הרבנים שליט"א העוסקים בחו"ל לטובת אחינו שי', עשתה "האקטיאבר" בלי שום הכרח ואונס כלל, כי אם בזיוף פשוט, ה"אקטיאבר" לא קרא את הרב ל. גראסמאן ולא הכריחה אותו כלל לכתוב מכתב גלוי ולא אנסה אותו, ולא איימה עליו, כי אם הדפיסה מכתב פרישה מרבנות, מכירת הספ ר ים בשביל נייר, וקריאה לכל הרבנים אשר ממנו יראו וכן יעשו , וחתמה שם הרב ל. גראסמאן קיוב.

ובאמת צדקה ה"אקטיאבר", כי למה צריכים לקרוא להרבנים ולדבר אתם ולהתוכח עמהם, כי הלא יכולים לכתוב ולחתום בשמם, ומי יוכל לעכוב על ידם. ולהראות כי צדקו דבריהם הדפיסו מכתב מזויף בשם ל. גראסמאן, בנוסח אשר איוו להם.

הרב גראסמאן שי' בקראו במכה"ע מכתב נדפס בחתימתו מיהר לנסוע לחרקוב לתבוע עלבונו, ולדרוש אשר ידפיסו הכחשתו, ולא ענוהו, פנה אל מוסדות שונות ויצחקו ממנו, כל רבני קיוב הדביקו מודעות בכל בתי הכנסיות כי המכתב מזויף הוא.

אבל ה"אקטיאבר" עשה את שלו, ואם כי פראויקאציא גסה היא, אבל היבסקציא השיגה את הדרוש לה, ארגומענט מקורי להראות להממשלה כי הרבנים עצמם באים – היל"ת – לידי הכרה של עזיבת הדת, אלא שהקונטר-רובוליציאנערים עוצרים בעדם שלא יתאגדו אל הממשלה, ולזאת צריכים לכוף עליהם הר כגיגית, עדי הכניעם ביד חזקה.

אנחנו גרי רוסיה יודעים אנו תגרת ידם הקשה של היבסקציא, יודעים אנחנו רוחם ורבעם, יודעים אנו מזימת לבבם הרעה, ויודעים אנחנו מה שהם יכולים לעשות, ובאיזה כלי חמס הם משתמשים, להפיק תועבותיהם.

ובהגיע שאלת המצה, הם היבסקציא – יעשו את שלהם.

מצורף לזה הנני שולח להדר"ג שליט"א: א) הרצאה מפורטה על מצב אחינו, קמחא דפסחא. ב) דוגמא של קול קורא ¹³⁴¹ , אשר עלי' יואילו לחתום הדר"ג שליט"א והגה"צ הח"ח שליט"א. הדבר דורש זריזות גדולה, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה, ג) העתק מכתבי להרבנים הכוללים דר' הערץ שי' לונדון ודר' לעווי שי' פאריז ¹³⁴² .

וגודל בקשתי אשר הדר"ג שליט"א יואיל נא לכתוב אליהם בענין זה לזרזם ¹³⁴³ . הרב מוה"ר שמואל יצחק שי' הילמאן, ראש הדיינים או מזכירו של הרב הכולל דר' הערץ שי', מתייחס בקרירות לעניני רוסיא, וסיבת הדבר כפי אשר אדע הוא בגלל שנאת מפלגה חסידים ואשכנזים, וחשש או חשד נטי' בהחלוקה למפלגה הא' על הב'.

ולהיות כי עניני העסקנות הביאני עד הלום לדבר רק בשפה ברורה, ולהביט על כל דבר בעינים פתוחות, הנני מוצא לנחוץ לטובת הענינים אשר הדר"ג שליט"א יסיר את החשש הלזה מלבו, ומלב הרב ר' משה שי' ליבער, מזכירו של הרב הכולל דר' לעווי שי'.

הדבר הלזה, והחשש האמור, אשר בראוהו מלאכי מר ... שועלים משלו בו, ויהיו לרוח שקר ¹³⁴⁴ בפי הלוקחים חלק בהעסקנות הציבורית בפאריז, מר אייזנשטאט ומר שלאזבערג יחיו, גרמו לשלול אותה התמיכה אשר עלתה ת"ל בידי כבוד חתני הר"ש שי' גורארי' לפעול מאת המוסדות אליאנס יק"א, אשר לפי השערתם ודיבורם בהאסיפות ההם (בעת היותו בפאריז בקיץ החולף) בערך מחמש עשרה עד עשרים אלפים שקל.

וביותר הוא הקור רוח אשר הוכנס בכללות ענין זה, אשר פעל ועשה, א) לקרר עסקני לונדון, מר לוסין ואלף שי' מזכיר הפעריין של עסקני לונדון, כנודע להדר"ג שליט"א, ב) לקרר את מר ל. מארשל שי' נשיא הכבוד של הדזונט, אשר נהפך והי' לאיש אחר.

בעת אשר כבוד חתני הר"ש שי' התראה אתו עמו בלונדון ¹³⁴⁵ , ושוחחו על דבר המצב ברוסיא, נהנה מאד לידע שרש דבר המצב וההנהגה בשם, ובדברם על אודות התמיכה של הדזונט אמר ל. מרשל שי' כי דבר זה של אישור התקציב ¹³⁴⁶ הוא בידם של חברים אחרים מבלעדו, אבל הוא מבטיח שימת לבבו בתור יוצא מן הכלל מפני גודל הענין, איננו יכול להבטיח כי יתמלא דרישת התקציב כולו, כפי שדורשים בההוצאה , אבל כי יאושר התקציב בסכום הקדום (בסך חמשים אלפים שקלים) עם הוספה, על זה הוא מקוה ברור.

ובבוא הרב ר"א שי' טייטלבוים סיפר, אשר בבוא מר ל. מרשל שי' חזרה מנסיעתו באירופא, רוח קר נשב בו, וכנראה אשר בהיותו באירופא התקרר לכללות שאלת תמיכת עניני התורה ברוסיא.

והתוצאות המרות כלענה, רוא ים אנחנו במוחש , עומדים אנחנו כהיום בחדש החמישי לזמן ההוה, והתקציב עודנו תלוי באויר, והאויר כה מגושם ומעונן אשר אי אפשר לידע העלול הוא לפתרון טוב.

מפרפרים הם אחינו שי' בין החיים והמות, יום יום מגיע דרישה מהקאסיר מה לו לעשות כסף אין, בהלואה נתן הדר' ראזין חמש עשרה אלפים רו"כ (לפי חשבונינו הוא חמשה אלפים שקל) כעשרים אלפים רו"כ השגנו הלואה ושלחנו מפה, והקאסיר בהסכמתינו לקח עוד כשבעה שמונה אלפים על מנת שאנחנו נשלם, ואנו אין לנו במה לשלם, והחובות בשם להמלמדים ומנהלי הענינים בגלילותיהם בקיוב, חרקוב, מינסק, ויטעבסק, כותאיס, דערבענט, סמרקנד, יקטרינוסלוב, חרסון, ¹³⁴⁷ המגיע בעד החדשים שעברו, וכולם צועקים אלינו ואנו אין לנו מה להשיב להם.

עומדים אנחנו על מפתן אסון נורא , אין במה לשלם להעניים המרודים בעד העבר, אין במה להציל את אלו האסורים במבצרי הבתי כלא.

ומי האשם?

אבל אשמים אנחנו אשר לא בערנו את הרע מקרבנו, הם אלה משלחי לשון הרע, מוצאי דיבה, מוצצי דמי נקיים, ומהרסי שארית יתר הפליטה.

ותקותי, רק על קו אור אמת , אשר יגרש כל הערפלי חשך, אשר בראו חרטומי קוסמי קסם, וכבוד הדר"ג שליט"א מתבקש להעמיד אותו בפנס אשר יאיר את הענין באשר הוא.

בקיץ העבר בהיות כבוד חתני הר"ש שי' בלונדון, באחד האסיפות, התעורר האינזינר מר אדלר שי' בנו של הרב ר' נתן אדלר ז"ל, וירם תרומה ¹³⁴⁸ בסך מאה פונט ויתנה להרב הכולל הד"ר הערץ שי', בתור התחלה על אוסף תמיכה בשביל אנוסי רוסיא.

הרב הכולל לא עשה במשך הקיץ מאומה לטובת אוסף זה, ואחר חגה"ס הגיעני מכתבו של הרב ר' שמואל יצחק שי' הילמאן בשם הרב הכולל שי' עם שילוח הסך מאה פונט נדבתו של מר אדלר שי'.

כנודע מספר הקמח ברוסיא בשביל צרכי אזרחי המדינה הוא מצומצם, וניתן רק על כרטיסים לעובדים (ארבעטער) קוסטארים, ובעלי משרה, הסוחרים הקטנים (קליינע הענדלער) חנוונים והדומה אין להם כרטיסים, רבנים מלמדים כמובן שאין להם שום היתר בדריסת הרגל להקואפורוטיב לקנות קמח.

מוכרים פרטים בכללות אין, רק ישנם המוכרים בחשאי (והרבה מהם נתפסו, ובעונם זה שמכרו קמח נשלחו לארץ גזרה סאלאווקי על משך שנים, אלו על שלשה, ואלו על חמשה, בתיהם ורכושם לוקחו בתור קנס אל אוצרי הממלכה), ולוקחים מחיר גדול, ארבעים וחמישים קאפ' בעד ליט' קמח.

סיפר לי אחד ממינסק המתמהמה פה ¹³⁴⁹ (בדרך מסעו לארצה"ב), אשר הרבנים שי', גם הגרמ"מ שי' גלוסקין, עד אשר משיגים ככר לחם עובר יום או יומים, וכמה פעמים הי' אשר נשארו גם בש"ק בלא חלות (שחורות מקמח דגן, כי קמח אין) ואכלו רק פרוסות.

ובהגיע צעקת הרבנים שי' הרעבים, הנה החלטנו ושלחנו מפה ¹³⁵⁰ בערך כשלשה מאות וחמש עשרה חבילות, בכל חבילה 3 קילא קמח לבן 1 קילא אורז, 1 קילא דוחן.

כמובן אשר מתנה קלה היא ביותר, ועולה לפי ערך ביוקר (כי המשלוח עולה הרבה) ומתקבלים ידיעות בתודות רבות כי החיו את נפשם ממש. החבילות הללו עלו כשש מאות שקלים, אשר בזה החיו נפשות רבות ממש.

עפ"י החוק אפשר לשלוח חבילה של צרכי אכל נפש כזו בכל חודש, וכולם מבקשים לשלוח להם קמח של פסח.

והנה כאמור במכתבי ¹³⁵¹ , אשר מר דובין שי', בתור ראש הקהלה, פנה אל צירי הממלכה הסוביטית פה, ע"ד השגת רשיון בשילוח מצה וכפי הידיעה שקיבל ביום ועש"ק העבר, כי עוד הציר המסחרי לא קיבל מענה, ושלח טע"ג ומחכה למענה.

הכדאי הדבר להתחיל לשלוח קמח של פסח בחבילות, מבלי חכות עדי קבלת הרשיון המוטל בספק, כי אפשר הדבר (ואצלי הדבר ודאי, וחפצי לדעת חו"ד הדר"ג שליט"א) אשר צריכים להתחיל השתדלות בענין זה בברלין, אשר בשם יש מכירים גדולים, ובכל אופן השפעתה של עסקני ברלין יכולה היא לפעול יותר בעזה"י מכמו השפעתה של לעטלאנד.

אמנם עד אשר יבוא כל זה מהכח אל הפועל אפשר כדאי להתחיל דבר זה, לשלוח קמח של פסח בחבילות קטנות.

הארכתי בזה כי חפצי אשר הדר"ג שליט"א ידע כל פרטי הענינים באשר הם בכלל, וביחוד בענין זה של החבילות, למען אשר הדר"ג שליט"א במכתבו אל הרבנים הכוללים דר' הערץ שי' ודר' לעוי שי', יגלה חות דעתו דעת תורה אשר נחוץ לסדר שילוח קמח של פסח להרבנים שי' בחבילות של פוסט.

מובן הדבר אשר לא באלה יושע הקהל הרחב, ד' עליהם יחיו, אבל בכל זה עזרה מועטת היא, ומובן אשר אי אפשר לגשת לפועל כזה עד אשר לא יהי' האמצעים הדרושים לזה.

ויסלח לי הדר"ג שליט"א על אריכות דברי מכתבי זה, אשר באמת עוד קצרתי לעומת גודל הצרה שאחינו שי' ירחמם השי"ת נמצאים בה, והשי"ת יחוס וירחם.

והנני ידי"ע הדו"ש שליט"א המוקירו ומכבדו כערכו הרם והנשאה ומברכו ברפו"ש.