ו'צד
ו'צד
ב"ה, ג' י"א שבט, תרפ"ט
ריגא
כבוד ידידי הנכבד והנעלה וו"ח אי"א מוהר"י נח 1307 שי'
שלום וברכה!
קראתי מכתבו לידידנו הרי"פ 1308 שי', והנני מרגיש היטב כל האמור בו, כי מגודל הכוסף אשר לי לשמוע משלומו [ו]ענינו של כאו"א מאנ"ש ומחבבי תורה יחיו, ומגודל העונג בעת קבלת ידיעה מפורטה בכלל, ומקביעות עתים לתורה והתועדות בשיחת אוהבים בפרט, מזה הנני דן לזכות וקורת רוח בהגיע אליהם ידיעה מאוהבים בנפש האמיתי, ויתן האלקים ויזכנו לשמוע ולהשמיע אך טוב בגו"ר, עד עת בוא דברו הטוב להתראות בשובע שמחות.
בכל עת, ומה גם בזמן הזה, ראוי הי' אשר אנ"ש שי' יקבעו סדר כתיבת מכתבים זה לזה מעיר לעיר וממדינה למדינה, בדברים הדברים המעוררים את האהבה וההתקשרות זה עם זה, אשר זה נוטל חלק בראש העבודה הבינונית ועבודה של מעשה ופועל טוב.
ויואיל נא לפרוש גיני בשלום ידידנו יחיו, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.
הדו"ש.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.