ו'עח

ו'עח

ב"ה, ה' כ"ח טבת, תרפ"ט

כבוד ידידי הנעלה והכי נכבד הרה"ג המפורסם והנודע לשם תהלה ותפארת גזע תרשישים וו"ח אי"א מוהר"ר שניאור זלמן ¹²⁶⁰ שי'

שלום וברכה!

מכתבי כבוד ש"ב במועדם קבלתי, ושמחתי עליהם במאד מאד, ויתן האלקים ויתקיימו כל הברכות אשר ברכו אותנו כולנו כל קרובנו וידידינו אנ"ש שי' מקרוב ומרחוק, וכל המברכים יתברכו ברוב טוב בכל מילי דמיטיב מנפש ועד בשר.

מרוב העבודה העמוסה עלי, נוסף על הצער והעגמ"נ שהנני מקבל ממצבם של אחינו שי' בארץ מולדתנו, אין עתותי בידי לבוא בכתובים בארוכה כאשר ראוי להיות.

בזה הנני חפץ לבקש את כבוד ש"ב לעשות לי דבר הנוגע לי במאד, חפצי הי' במאד אשר כבוד ש"ב יעלה על הכתב אותן הזכרונות אשר זוכר מהעת אשר הי' בליובאוויטש וביאלטע ¹²⁶¹ , אשר הרבה הרבה שמע מאת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקלה"ה נבג"מ זי"ע סיפורי מעשיות וענינים בדא"ח, כי כל מלה והגה בזכרון הימים ההם יקרים לי במאד מאד, כי רק זה ינחמני מעצבוני הגדול על מצב הענינים בהוה, ירחם השי"ת את עמו ונחלתו.

ובכדי שלא להטריחו ביותר ואשר הדבר יבוא בעזה"י לידי פועל טוב, הנה ימנע כבוד ש"ב שי' עצמו מן ההכנות והקדמות, כי אם ככל אשר יזכור לשעה יואיל נא לכתוב בכל לשון שהוא, ולי ינעם לשמוע דברי קדש הקדשים כמו שנאמרו, כי בודאי הי' מדבר בזרגון, ולפעמים תיבה אחת כמו שנאמרה מפי קדש הקדשים גם אם היא בשפה המדוברת, אבל בלשונו הק' ממש, מאירה היא יותר בנועם זיו טהרה מכמה העתקות בשפה אחרת. ואכפול בקשתי הלזו, ואסיר תודה אהי' לכבוד ש"ב בעד חסדו האמיתי הלזה, והשי"ת יחזק בריאותו כי יוכל לעסוק בתורה ועבודה כחפצו הטוב.

והנני ש"ב ידידו הדו"ש מוקירו ומכבדו.