ו'כ

ו'כ

ב"ה, ג' ה' טבת, תרפ"ט

ריגא

שלום וברכה!

במענה על מכתבו שמצטער במאד על אדות הענין שנראה בו קרירות במה שראוי להיות מסור ונתון על זה, גם אני הנני מצטער, וצערי כפול כי כבד לפניו להודות על האמת, אשר באמת הוא דבר כבד מאד להיות מודה על האמת, כי דבר כזה בא ע"י יגיעה בעבודה, וגם אם אלף שנה יחי' האדם בהשכלה דשכליי' עמוקים ונפלאים הנה לא יגיע אל אותה השליבה שמגיע העובד בעבודתו בתפלה.

צערו הגשמי מגיע לעמק לבבי ממש, ומאת ד' אבקש כי יזמין לו בקרוב ממש פרנסתו ופרנסת ב"ב שי' במחי' וכלכלה ובשדוכים טובים בגו"ר, בודאי יעזר השי"ת בקרוב.

ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטיב, אשר רי"נ ¹¹⁴⁸ שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהי' מי שיהי', ובפרט באלו שיש לנו תקוה בהם אשר בעזרתו ית' יהי' לעינים בעניני חיזוק לימוד התורה, ורק הענין הרוחני נגע אל הלב, אשר באמת כן צריך להיות, והשי"ת יעזר לידידי שיכיר את האמת ויחזק את בריאותו, ויזמין לו השי"ת בקרוב מקום מוכשר להוראה אשר תהי' פרנסתו בריוח, אשר יוכל בעזרתו ית' לשקוד בתורה ועבודה במנוחה בגו"ר.

ידידו הדו"ש ומברכו.