ו'יג

ו'יג

ב"ה, א' ג' טבת, תרפ"ט

ריגא

ידידי הנכבד שי'

שלום וברכה!

במענה על כתבו שהתקבל בעת שעלי הי' לנסוע אל החתונה למז"ט ¹¹³⁰ , הנה כבר הדבר ידוע, אשר בעת שמדברים דב"ט אז אין נופלים מ"ש כי אם בעת שמתפללים או בעת הלימוד.

עצה היעוצה להניח עצמו בעבודה, אַועק געבין זיך אין אַרבעט, ולהיות עובד ד', כי ידע ברור אשר כל האמור בכתבו בנפילת הרוח הוא עצת הייצר אשר בזה רשתו פרושה על כל החיים, ומי שמוח בקדקדו להתיישב ולשאול בזה ימלט על נפשו בעוד שלא יפול במצודתו.

והעבודה הוא בשמחה, הן בעצמו, ולהשתדל עם זולתו לקבוע שיעור לימוד ברבים עם אנשים פשוטים לפי ערכם, און ליגין אין דעם מיט אַ קאָפ און האַרץ ויא צוא ציען נאָך אַ אידען צוא אַ תפלה בצבור אַ קאַפיטל תהלים והנהגה טובה.

וזהו העצה היעוצה לך בהנוגע לך אל העבר, וכאשר תקיים זה בפועל אז יומשך לך חיות ותחי' ויטהר מוחך ולבך ותוכל לעבוד, והשי"ת יהי' בעזרך בגו"ר.

הדו"ש ומברכך.