ה'תתקכא

ה'תתקכא

ב"ה, ד' תשרי, תרפ"ט

כבוד ידידי הנכבד והכי נעלה הרה"ג המפורסם חו"ב סוע"ה, אי"א כש"ת מוהר"ר אלי' אהרן ⁸⁸⁸ שליט"א

שלום וברכה!

בזה הנני לאשר את קבלת מכתב כת"ר השני ⁸⁸⁹ , ובטח כבר קבל כת"ר מכתבי הראשון ⁸⁹⁰ , אשר מפני העדר ידיעת אדרעס ברור שלחתיו ע"ש ידידנו ר"י שי' מנוחין, ושמחתי לקרוא מכתב כת"ר בכלל ובפרט בהאמור בו, כי בעזה"י אפשר לפעול בדבר הקלת הגזירות של דת ר"ל במדינתנו, אשר בודאי יבאו בזה דברי כת"ר בפרטיות יותר, ובהוראת השגת הדרכים להגיע אל חפצנו הלזה.

ובזה הנני לבאר לכת"ר את מצב ההתעסקות מאז נסעי ממדינתנו בכ"ד תשרי שנה העברה שנת תרפ"ח.

כת"ר יודע ודאי את רוב העג"נ אשר סבלתי ל"ע ול"ע מאז יצאתי מגלותי לעיר קוסטרמא י"ב תמוז עד יום נסעי מהמדינה, כי המנהל הראשי דגפאו דלענינגראד התנגד בכלל שיתנו לי חופש, ובפרט שלא אשוב עוד ללענינגר', ומטעם זה גרתי כשני ירחים סביב מוסקבא ⁸⁹¹ , עד קרוב ליו"ט של ר"ה שבאתי ללענינגר', ומובן כי משך ב' חדשים אלו, ימי ההסגר, היתה עבודתי בחשאי דחשאי, ואף כי התמיכה של הדזונט התעכבה אז לזמן נכון, בכ"ז לא חסר המזג בשילוחין לכל מקום כדרוש.

בבואנו כ"ה תשרי התחלתי לבוא בחליפות טע"ג עם הדזונט לדרוש העזר על להבא, כי לפי סדרם בכל אקטאבר הוא ר"ה להביודזעט שלהם ⁸⁹² , וקבלתי ידיעות תוגות לשעה במאד, כי החליטו אשר בשנה הזאת (פ"ח) יתחילו להמעיט פעולתם, וישאר רק עבודת האדמה, וא"כ איפוא הביודזעט של תורה אין לו יסוד.

כעבור איזה ימים בא הנה ⁸⁹³ הרה"ג הר"י שליט"א ראזין מדווינסק, העסקן ציבורי וכללי היקר באנשים וחובב בני תורה כליל המדעים וטוב לב, החכם הנודע בעל מדות מסולאות הרב ר' מאיר שי' ד"ר הילדסהימר מברלין, והרה"ג רמ"מ שי' זאק דפה ריגא, והנכבד והנעלה הנודע ברוב פעולותיו לטובת הכלל והפרט מר דובין יחיו, ועוד אחדים בעלי שם טוב בין עסקנים ודורשי טוב, ונערך איזה ועידות בשעות ארוכות להכירם את המצב של מדינתנו לכל פרטיו ועניניו, דו"ח מעבודת ועד הרבנים ⁸⁹⁴ שליט"א במדינתנו מהעבר ואופן המשכת העבודה בהעתיד.

חתני הנעלה והכי נכבד בכשרונותיו הנעלים, הרב ר' שמרי' שי' גורארי', בידעו היטיב את המצב לכל פרטיו, הרציא לפניהם כל הענינים כאמור, ואקח איזה אנשים לעבודה בעבודת הכתיבה, כי המזכירים שהיו לי במדינתנו נשארו שמה, אחדים נמנו על עבודת תעמולה והנהגה, והאחד מר ליברמן יחי' ישב עוד בגולה בטאמבוב ⁸⁹⁵ , אשר עליו הי' לשבת שם שלשה שנים.

הביורא ⁸⁹⁶ האמורה ת"ל נוסדה באנשים ראוים למלאכתם ומנהלה הוא חתני הרב ר"ש שי', ונבוא בכתובים עם כבוד ידידי מאז ומקדם הרה"ג המפורסם והנודע לשם תהלה ותפארת גם בעסקנות הציבורית מוהר"ר חיים עוזר שליט"א גראדזענסקי, אשר כעשרים שנים משנת תרנ"ט עד תרע"ח היינו באים בחלופי כתובים ובהתראות לעתים קרובים לרגלי העבודה בעסקי הכלל, ותארנו לפניו בכתב את אשר יוכל להכתב, ומה מאד שמחתי בראותי כי לבבו העדינה ער היא לכל עניני מדינתנו כאשר מאז ומקדם.

במשך חדש ימים ת"ל עלה בידנו להתדבר עם ידידנו בנויארק, להשפיע על מנהלי הדזונט, אבל הידיעות כי אפס כסף בקופת הדזונט נשמעו מכל עבר ופינה, וכי כל המוסדי' אשר החזיקו עד אז המעיטו עד למחצית ושליש.

בתחלת כסלו נסענו אני וחתני הרר"ש שי' לברלין ⁸⁹⁷ , ואערכה שם אסיפה קטנה, ובה השתתפו גם האדונים הנכבדים החכמים הנודעים מר כהן ומר ראזין, ואחרי אשר שנים הללו התדברו בטעלעג' עם ההנהלה בנויארק, הוחלט כי עד יאנואר יתנו, אבל מיאנואר והלאה ספק גדול הוא. ובכל אופן מזהירים המה בי בתור יו"ר ועד הרבנים, אשר אודיע לועד הרבנים שליט"א, כי הדזונט לא יוכל להמשיך עבודתו הלאה, ואשר מיאנואר והלאה אין ברשותנו לעשות שום הוצאה על להבא על חשבונם. אך הבטיחו כי בסוף חדש דעקבר יודיעו את ההחלטה האחרונה אם יתנו על להבא או לא יתנו כלל, ואם יתנו כמה יתנו.

כל הנאספים באו לידי החלטה אשר מוכרח הדבר כי יעשו איזה הרצאות במצב רוסיא בתוככי העסקנים בצרפת ואנגליא.

בבואינו הביתה הביורא המשיכה עבודתה, ונבוא בחלופי כתבים ואגרות עם עסקנים שונים להכין דבר הנסיעה לצרפת ואנגליא.

בין כה לרגלי עניני דרישת אנ"ש שי' להתראות, ואשר אדיר חפצי הי' לבקר את הישיבה הגדולה "תומכי תמימים" יצ"ו אשר בעי"ת ווארשא ⁸⁹⁸ יע"א, ובערך סוף חדש שבט עשיתי מסעי לשם, והתעכבתי כשלשה שבועות, וגם שם עשינו ועידות פעמים אחדים עם כבוד האדמורי"ם והרבנים הגאונים שליט"א, וגם מעסקני הכלל יחיו, להכירם את המצב מאחינו יחיו. בנסעי לביתי התעכבתי על ימים אחדים בווילנא, והתראתי עם כבוד ידי"נ הרה"ג הגרח"ע שליט"א, ונשוחח באופן העבודה על להבא.

בין כך הנה כשני חדשים עברו, אחרי הגבלת הזמן אשר הגבילו האדונים מר כהן ומר ראזין יחיו לתת ידיעה ברורה על אדות התמיכה כאמור, ובחסדי השי"ת השגתי גמ"ח ושלמתי, למען יהי' במה לשלם לכל אחד, וסוף דבר בעמל רב, תודת לעבודת של הלשכה, עלתה בידינו לפעול כי התמיכה על להבא יהי' כמו בהעבר, בה בשעה אשר בכל יוראפא המעיטו תמיכתם כאמור, אך גוף ועצם התמיכה באה באיחור של כמה חדשים, וכן הוא עד היום.

אחרי הפסח עשה חתני הרר"ש שי' את המסע לצרפת ואנגליא ⁸⁹⁹ , עבודה קשה הי' נסיעה זו, והתעכב בה איזה שבועות, ות"ל בכל מקום קבלו אותו בכבוד גדול, מאת כבוד החכם הנודע הרב הכולל דצרפת הפרופ' לעווי יחי', ומאת החכם הנודע הרב הכולל דאנגליא הרב הערץ יחי', ועסקני הכלל, ובכשרונו הנעלה עורר בם רגש נעלה לכל עניני מדינתנו, והבטיחו להשתתף בהעבודה ברוח ובחומר, והעריכו כמה ועידות בלונדון ופאריז.

חתני הרב שי' התראה בלונדון עם היו"ר של המועצה של הדזונט, החכם הנודע והאיש בעל לבב עדינה משכיל מפורסם עושה צדקה וחסד האדון ל. מארשאל יחי', אשר קיבלו בסבר פנים יפות ובאהבה גדולה, וחתני הרב שי' מסר לו תודה רבה בשם ועד הרבנים שליט"א ממדינתנו, על הטוב אשר עשה עד כה לטובת היהדות במדינתנו, ודבריו עשו רושם גדול ועז על האדון מארשאל שי', וישוחחו כשעות שתים על המצב בכלל, ומר מארשאל יחי' הבטיח עזרתו על להבא, ויבקש למסור פ"ש לחברי ועד הרבנים שליט"א.

ונהנתי במאד מתהלוכות הענינים, בתקוה טובה כי יהי' השי"ת בעזרינו ונוכל להרחיב את חוג העבודה בתמיכת אחינו יחיו, וגם זה כי ההתענינות הגדולה של עסקני אירופא יחיו תפעלה לטוב על עסקני אמיריקא יחיו.

אמנם זמני הקיץ המה זמני החופש, והרוב נוסעים לנאות דשא למקומות שונים, אבל ת"ל האבן פנה לעבודה פורי' בעזרתו ית' הונחה בהצלחה.

ביני לביני בחדש תמוז היתה ועידת עסקני אנגליא וצרפת לדון על עניניהם הם, וגם שאלת רוסיא הועלתה על השולחן, ומסיבה עיקרית לא יכולנו מי מאתנו להיות בהועידה ההיא, אך נודענו כי איזו דלטוריא באתה עליהם לאמר, כי במדינתנו אין חדרים ואין ישיבות, ואשר הכספים הנתנים על ידי ועד הרבנים שליט"א אינו הולך למטרתו, ובלי שום בקורת.

הדלטוריא הלזו (אשר נאמרה מפי ועל ידי אנשים הראוים לתת אמון בם, ובפרט במקום רחוק כזה בין אנשים שאין להם שום מושג בהמצב שבמדינתנו, רק עפ"י השמועה לבד) עשתה רושם עז לקרר את הלבבות החמות, אשר החם אותם חתני הרר"ש שי' ע"י הרצאותיו בכתב (במספרים מדוייקים למקומותם במקום הלמוד, שמות חברי ועד הרבנים שליט"א) ובעל פה.

לדוגמא בעת היות חתני הרר"ש שי' בלונדון החליטו לעשות אוסף כסף, ובהיותו בפאריז הנה מוסד אחד חשב להשתתף בהתמיכה הכללית בערך הסכום של עשרת אלפים שקל, אבל אז בלונדון ופאריז הוחלט בכלל שלא לעשות עוד דבר עד אשר יעשו ועידה מלונדון ופאריז ועוד, ביחוד בשביל שאלת רוסיא, וביני לביני הגיעה הדלטוריא הנזכרה.

אמנם הלשכה עשתה את שלה ותבוא בחלופי דברים שבכתב עם ביאור על כל ענין, להראות את האמת באשר הוא.

כמובן הדלטוריא הנזכרה הגיעה גם לאזני בעלי הדזונט, אמנם האדונים הנכבדים מר ראזין ומר כהן יחיו, היודעים את המצב באשר הוא, השפיעו הרבה בענין זה לתקנו בהדזונט, אבל במה שחוצה להם אינם חפצים להתערב ולהשפיע.

בחצי לחדש אלול העבר עשינו מסעינו לברלין ⁹⁰⁰ , ונתועד שמה הרב הנודע והמפורסם לשבח תהלה על גודל התעסקותו לטובת החזקת לומדי תורה הר"ר אהרן שי' טייטלבוים ⁹⁰¹ , היו"ר של הסענטר רעליף וחבר ועד ההנהלה של הדזונט, הרב הילדסהיימר, מר כהן, מר ראזין, לדבר על דבר התמיכה של הדזונט בעתיד, כי כפי אמירתם על שנה הבע"ל תרפ"ט לא יתנו עוד תמיכה לעניני תורה באירופא.

כמובן אשר שאלת הדלטוריא וסיבתה הוחזרה פעמים ושלש, ומר ראזין הוכיח באותות ומספרים אשר רק בדוי' היא, ואשר אין לה שום יסוד כלל ועיקר.

על ידי מרבית דברים והוראות בעזה"י פעלנו אשר המה השלשה, הרה"ג טייטלבוים מר ראזין ומר כהן יחיו, ישתדלו להגן על שאלת רוסיא, ואשר לא יאוחר מתחלת אקטאבר יודיע הרה"ג טייטלבוים את ההחלטה בזה.

כה המה מצב הענינים בהוה. והארכתי בזה למען אשר כת"ר כחבר הועד ידע הענין באשר הוא, ובטח יחוה דעתו הרחבה באופני העבודה על להבא.

כאמור בתחלת מכתבי זה, הנה בראשית בואי לחו"ל עשיתי ועד וסדרתי לשכה, כמובן הכל בחשאי, מבלי לצאת בפרהסיא בתרועות, שלא להשליט עין מסתכלת במעשה יד[נו].

הועד הזה דן גם בריגא וגם בברלין בלונדון ופאריז, ע"ד שאלת העזרה החוקית לפעול ולהשפיע, לבטל או לרכך את הגזירות נגד החנוך. והנה ברור שמחאה פומבית נגד מלכות הסוביטית לא תוכל להעשות, כי הכל סוברים שאין למלכות אחת להתערב בעניני מלכות חברתה, והענין הזה יחשב בעולם הפוליטי לפנימי, וע"כ החוגים הפוליטיים ימנעו ממחאות אלה.

ותשאר רק דרך יחידית, שהכל חושבים אותה לדרך ישרה, והיא מו"מ עם באי כח מדינת רוסיא (פאלפרעד) ⁹⁰² בארצות שונות, וגם זה רק ע"י אנשים פרטיים בעלי השפעה ובחשאי. היו אמנם הרבה סברות בזה, יש שאמרו שצריכים לצאת במחאות גלויות בעתונים, או ישר לממשלת רוסיא, ויש שהציעו שדליגציות מיוחדות צריכים להשתדל בזה, וכדומה, אבל כל ההצעות הללו נדחו ע"י עסקני הצבור האירופאים, שיש להם יד ושם בפוליטיקא, וכולם הסכימו שרק הדרך הנ"ל נשאר עבורינו. אמנם לזה צריכים לקבץ חומר ממעשי היעווסעקציע, בכדי שההולכים להפאלפרעד יוכלו לאשר בעובדות בפועל שהיעווסעקציע עושה מעשי' נגד הדת, וכשנקבץ כל החומר בזה, אז נתחיל בהשתדלות להשיג האנשים הראוים לזה, להתיצב לפני הפאלפרעדים לדבר אדות היעווסעקציע.

בדבר האמור במכתב כת"ר, אדות תמיכה חדשית לב"א הרה"ג שליט"א, הנה למורת רוחי לא אוכל לעשות בזה מאומה, כי כל האמצעים הנכנסים אצלי בתור יו"ר ועד הרבנים שליט"א דמדינתנו, הלא כולו מוקדש הוא ופריו לעניני תורה במדינתנו יע"א, ואמצעים אחרים בשביל עזרת לומדי תורה ומגיד שיעורים אין תחת ידי, ואבקש את כת"ר אשר יואיל נא לפרש כוונתו בענין זה, כתב שאוכל למלאותו בעזה"י.

ואסיים דברי בכי טוב, בתקוה טובה כי השי"ת יחוס וירחם על עמו וצאן מרעיתו, ויתן לכל ישראל ולנו בתוך כאחב"י שי' חתימה וגמח"ט בשנה טובה ומתוקה, שנה אשר בה ירום קרן התורה וקרן אחב"י יחיו.

בטוח הנני אשר כל דבריי אלה האמורים בזה הדורשים חשאית, ישארו בסוד כפי דרישת הענין, ואתברך מאת כת"ר, ואברכו בחתימה וגמח"ט.

ידידו המוקירו ומכבדו.