ה'תתנג

ה'תתנג

ב"ה, ב' כ"[ג] טבת, תרפ"ח

ריגא

כבוד ידידי הרה"ג המפורסם כו' וכו' וו"ח אי"א מוהר"ר דוד מאיר ⁷⁰³ שי'

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מה' כסלו העבר, נהניתי לשמוע מנועם שלומו הטוב, ובשמחה קראתי ברכתו לרגלי העתקת מושבי, וימלא השי"ת משאלתנו ומשאלות כל ידידינו אנ"ש שי' שיהי' להצלחה בגו"ר.

כל האמור במכתבו אמת ויציב, אבל דבר מפורסם שאין לך דבר העומד בפני התעמולה בסדר מסודר, לב ישראל פתוחה היא לכל מעורר על דבר החזקת התורה, וכבר מלתי' אמורה בזה בריבוי מכתבים, אשר בעזהי"ת הנה בכח אנ"ש והתמימים שי' לפעול הרבה כאשר יקחו דבר זה לעבדה בעבודה מסודרת, ומוכן הנני להשתתף אתם עמם בזה בהוראות באופן העבודה, רק עליהם להתדבר זה עם זה באופן הבאת דבר זה מהכח אל הפועל ע"י נסיעות, קול-קורא'ס, והתאגדות. וכאשר עניני מלאכת הכתיבה כבדה לי מלאתי ידי ידידינו הרב ר' יחזקאל שי' פייגין לבוא בארוכה בענינים האלו, ובבקשה לשום לב לדבריו והצעותיו, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.

הלימוד משניות בע"פ ⁷⁰⁴ הוא דבר טוב, וראוי להיות שגור על פיו סדר אחד אשר יתלמד לא יותר מכמו חצי פרק בכל יום, והעיקר לחזור את אשר למד, ולהוסיף רק חצי פרק בכל יום והשי"ת יעזר לו.

בלימוד דא"ח ⁷⁰⁵ העיקר הוא ידיעת הענין עפ"י אותיותיו, באופן שיוכל לחזור אותו בע"פ כאשר ידבר איש לרעהו ויספר לו איזה ענין, ואין מההכרח לדקדק בהאותיות ולהשכיל בהם כאורח המשכילים אשר דרכם בלתי נרצית כלל, כי לפעמים מלבישים כוונות עמוקות בדבר אשר לא כיון המכוון. והעיקר כאמור שיהי' האפשרית להתבונן בו, ולקרב אל הלב באופן שיפעול בעבודה בפועל דאַוונען מיט אַ דער הער, און טאָן אַ מצוה מיט א חיות פנימי, ולנטוע מדות טובות, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.

שילוחו התקבל ונמסר למטרתו.

והנני ידידו הדו"ש ומברכו.