ה'תשלז

ה'תשלז

ב"ה ²⁷⁸ , ב' דר"ח אלול, פ"ג

קיסלאואדסק

כבוד ידידי הנעלה והנכבד וו"ח אי"א מוהר"ר שמואל מיכיל ²⁷⁹ שי'

שלום וברכה!

היום הגיעני מכתבו מכ"ג מנ"א. מאד חפצתי להתראות ולדבר בהנוגע במאד ²⁸⁰ , מעטים המה במאד אלו המבינים מצבו של החולה ²⁸¹ ר"ל, והשי"ת הוא ירחם ויחוס וישלח רפו"ש בקרוב.

מטרת נסיעתי ²⁸² היתה להתראות עם הרופאים המומחים ²⁸³ , לדעת מצב החולה על בוריו, גם לפעול עזרה נכונה אצל הקרובים דמאסקווא שיעשו קרן שיכניס לכה"פ עד ג' מאות לחדש, כי כלכלת החולה, והבנים הקטנים ²⁸⁴ עולה לסכום גדול מדי חדש בחדשו, וחוב מוסרי הוא על הקרובים לעזור בעת צר ומצוק ר"ל כזה. וחשבתי אשר אוכל להיות גם אצלם ²⁸⁵ לעורר את הקרובים, באופן כזה, ובעוד ב' מקומות, ואז הי' אפשר לכלכל מחלת החולה והבנים הקטנים התלוים.

והרבה עגמ"נ סבלתי מהעדר ההרגש והעדר הבנת המצב, וכמו הר"נ שי' שאמר לכבודו אשר הייתי שבע רצון, תמורת האמת אשר נסעתי בלב כאבה ר"ל מהפריפאדקעס ²⁸⁶ החדשים אשר בכל יום ויום, ודורש פקיחת עין רופא מומחה ואוהב נאמן, אשר חיי החולה נוגע לו ממש. אמנם מה אוכל לעשות, כל אוהביו ²⁸⁷ מכיריו ומיודעיו עומדים מרחוק ובקר רוח, ורק באנחה וגניחה יוצאים ידי חובתם.

ובלי ספק אצלי אשר גורל חיי החולה תלוי בהכלכלה, אם יפקחו בעין טובה על כל מצעד, וישמרהו מקור ושינוי האוירים, וישימו עליו לב רגש בזהירות גדולה, יאריך ימים בעזרתו ית', ויהי' בריא אולם. אנשים שומרים בריאותו ²⁸⁸ ולפקח על כלכלתו ישנם, אבל ההוצאה המרובה, בדמי הרופאים, סמי מרפא, כלכלת הטפלי דתלוי בו, עוד ועוד.

ומי יתן והי' אפשר להוליכו לחו"ל ²⁸⁹ להשיג שם רפואה ע"י רופאים מומחים ובקיאים, אשר מובן כי הוצאה כזו אינו לפי יכולתו כלל. והגם כי יש לו אח בנויארק שבודאי הי' עוזר לו ²⁹⁰ , אבל אי אפשר לפרט ²⁹¹ לו בפרטיות המחלה, כי איש פשוט הוא (אינו רופא) ואינו מבין ²⁹² מצב אחיו החולה ר"ל, ולכתוב לו גלוי כי חולה מסוכן הוא, אי אפשר לצערו כ"כ. ובין כה וכה הזמן הולך, והפריפאדקעס מתגברים ר"ל מיום אל יום, ורק השי"ת ירחם וישלח רפו"ש בקרוב בתוך כאחב"י הצריכים רפואה, ולד' הישועה.

אחר חגה"ש העבר הרגשתי עיפות גדולה ונסעתי לפה על מנת לנוח מעט, ושהיתי רק כעשרה ימים, והוכרחתי לנסוע לביתי ²⁹³ , כי התקבצו שו"ת הרבה בהנוגעים הלכה לרבים, ושהיתי שמה כעשרה ימים, ועבדתי יתר מכחי. משם נסעתי ²⁹⁴ לבקר את החולה ר"ל ושהיתי כשלשה שבועות, ועם הנסיעה עברו ד' שבועות, ובאתי לפה ²⁹⁵ בלא כח ממש, וחשבתי כי אנוח איזה ימים, ואתחיל בהקוהר כציווי הרופא.

ביני לביני קבלתי ידיעה מכבוד אמי מורתי הרבנית תי' כי חפצים נאצאליאזירין הבית ²⁹⁶ , ואנכי חפצתי כי גם היא תסע על שבועות אחדות לפה, ולא חפצה בשום אופן, דבר שציער אותי במאד, כי חלושה היא בבריאותה וסובלת מהפאדאגרא ועוד, השי"ת ישלח לה רפו"ש בקרוב.

וגם בפה הנה בנותיי שי' סובלות מהמאלעריע, ועושים אוקאלין ²⁹⁷ , השי"ת ישלח להם רפו"ש בקרוב.

ואני טרם הספקתי לעשות מה, קבלתי ידיעה, כי לוקחה (בחזקה שלא עפ"י דין) הדירה של בתי מ' חנה תי', ורוצים לקחת כל הדירה, ואשר אבוא עם כב"ב שי', ובא"ל לא יהי' לנו מדור ח"ו. והוא דבר הנמנע אשר יסעו גם בנותיי שי', ויש לי עגמ"נ גדול מזה, ואקווה לד' כי הדירה העליונה לא יקחו. אבל השכנים של הדירה התחתונה ג"כ בלתי נעימים, וד' הוא ירחם שלא נסבול מהם ח"ו.

והיום שלחתי טע"ג אם אפשר הדבר כי אתמהמה פה עד אחר ש"ק, כי הקוהר אין בכחי לקבל, בעת התרגשות כזו, ולכה"פ להיות באויר טוב, כי החום בפה אינו כמו בראסטאוו, אשר בד"כ הרופאים אומרים כי האויר דראסטאוו לא טוב לפנינו בכלל ובקיץ בפרט, והשי"ת הוא ירחם.

מאד מאד הי' כבד לי לבלי למלאות רצון וחפץ ידידנו היקרים ²⁹⁸ שי', אמנם מפני חלישותי והתרגשותי לא יכולתי עשות, והוכרחתי לנסוע, ואקווה לד' הטוב.

ויואיל נא לפרוש בשלום כאו"א בפרט בשמי, ולמסור להם ברכת השנה, בכוח"ט ברו"ג, שנה אשר בה יתרומם קרן התורה והעבודה, וקרן ישראל ברו"ג, וימלא השי"ת משאלות לב כאו"א לטובה ולברכה, וישפיע השי"ת שפעת חיים וברכה במנוחת המוח והלב, אשר יוכלו אנ"ש שי' לקיים פקודת מורם ורבם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לקבוע עתים לתורה, ולהביא בפועל ממש בעבודה שבלב בהתבוננות בתפלה ובקיום בפו"מ במעשה המצות והצדקה, ואז אור יהי בבית ישראל.

ההתראות נחוצה במאד, איך ומה לא אוכל להגיד, רק יתן השי"ת כי המחשבות הטובות יבואו בפועל, ותודה רבה על הרגעת רוחי בכללית, והשי"ת יזמין לו עסקים טובים מלאים רוח ובהצלחה ובנקל.

אקווה כי יקבל פ"ש פרטי ע"י חתני ²⁹⁹ שי'.

והי' ברכה כאו"נ והדו"ש מברכו בכוח"ט ברו"ג ידי"ע

יוסף יצחק ש"ס