ה'תשטו
ה'תשטו
ב"ה 145 , יום ד' ך"ג ניסן תער"ג
כבוד ידידי עוז הגביר המפורסם נכבד ומרומם, וו"ח אי"א מוהר"ר שמואל מיכיל 146 שי'
שלום רב!
מכתב כבודו, הגיעני במועד, באופן שלא הי' ביכולתי לענות עליו כבקשת כבודו, ולכתוב ע"י אחר לא חפצתי, ותמול ערב נגמרה סעודת יו"ט קרוב לשעה העשירית לילה, כי כן הוא מנהג 147 מימים ימימה, אשר אחרון ש"פ כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א ואנחנו כולנו מנהלי מוסד תומכי תמימים, המשגיחים המשפיעים המלמדים, וסופרי הקאנטאר, סועדים יחדיו סעודת יו"ט עם התלמידים היקרים יחיו, אשר אוכלים כולם כל החג יחד 148 . בשנה זו היו התלמידים מאה שלשים ותשעה איש (כי הרבה נסעו על חג לביתם) שאכלו יחד (לבד הקטנים בני השיעור והחדרים כשבעים שמונים תלמידים, האוכלים על אכסנאות).
בבקר כשעה התשיעית נכנסנו כט"ו אנשים (העיקר הם התלמידים) לשמוע חזרה הדרוש דשביעי של פסח 149 (אשר במחילת כבודינו, לא ידענו מפעם הראשון כמעט מאומה), ובשעה חצי הי"א בערך נשלמה החזרה, ובמנין עמדו להתפלל בחצי שעה י"ב, אמנם אנו להיות כי התלמידים חזרו על הדרוש פעם ויותר עמדנו להתפלל בשעה חצי השני' בערך (זהו מקרה), וסיום התפלה כמובן בשעה קרובה לד', קידוש, אח"כ הותחלה הסעודה בשעה 5 בנועם ועריבות גדול ובסדר מופלג, בסוף הסעודה הי' חסידות, באופן שנגמר כל הסדר וההבדלה בשעה 10 או יותר, והייתי עיף מרוב העבודה, ולא יכולתי לכתוב, ועתה הנני כותב.
כ"ק אאמו"ר הרה"ק שליט"א מרגיש א"ע גאר גיויינלעך, באופן שאין מה להתפאר כלל, ומיום בואו כבר חכו עליו אנשים, ופאָסט גדולה, וכעת הוא יושב ומקבל אנשים, באו על יו"ט באמצע החג ועל ימים האחרונים, והיום חדשים. והשי"ת יעזור לו ויהי' בריא אולם לשמחת לבבינו ולבב כל אוהבינו הנאמנים יחיו.
מקוה הנני כי נתראה בקרוב.
והנני ידידו הדו"ש ומכבדו
יוסף יצחק ש"ס
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.