ה'תשג

ה'תשג

ב"ה ⁴⁴ , יום ג' ד' מרחשוון תרס"ג.

כבוד ידידיי עוז הגבירים הנכבדים, וו"ח מרוממים, יראי אלקים, אוהבי צדקה, שומרי מצוה, ה"ה מו"ה מיכאל שי' ומו"ה חיים שי', למשפחת מאנעסזאן ⁴⁵ , מאסקוא

איש איש מהם כמשאלות לבבו יברכהו האל

אחדשה"ט! ת"ל בעד החוה"ש כה לחי.

הפעם אבוא עד מקום משכנם, להליץ טוב, ולהגיד לאדם ישרו ⁴⁶ , האיש המשיט לכבודם מכתבי דנא, הוא הוא אחד מידידיי הנאמנים, אשר נפשם ורוחם אדע, קשור הוא בעבותות אהבה אלי, כדרוש וכיאות לאנשי' בעלי הרגש, ומובן מזה היטב אופן התקשרותו לכ"ק אאמו"ר שליט"א, ואיך כי מכיר אותו בכל פרטיו ועניניו.

תולדו' ידידי עוז הנכבד ומרומם ר' מנחם מענדל שי' יפה, אביו הוא איש מחסידי רייסין, עד שנים אחדים מהעבר הי' גביר נכבד, חשוב בעיני כל, אהוב לבריות, עושה צדקה וחסד בממונו וגופו, ולבד מעלתו בהון ועושר מכובד הנהו מצד גודל יחוסו, ובעצמו איש סוחר, מפורסם במעשיו הטובים, ראשון לכל מעשה צדקה ברוח ובפועל. ובהיותו במצב זה נולד לו בנו הנכבד הנ"ל שי', מובן כי לא קמץ אביו שי' כלל בהנוגע לטובת בנו שי', א) כי מצב החומרי הרשהו, ב) בהיותו איש אוהב את התו' והחכ', ג) להיותו בן יחיד, ולא חסר מאומה בבית אביו שי'. וכן ישב ולמד ועסק בחכ' ותו' ה' מתוך הרחבה וענג, עד הגיעו לשנות החתונה, ואביו שי' עשה עבורו שידוך טוב, לא הביט על החומרי כלל, כ"א לקושרו אל בית איש חסיד. וכה עברו כמה וכמה שנים לא ידע מחסור, וכה תקותי כי עוד יבוא בקרוב אי"ה המועד המאושר למו, ועלה יעלה ויפרח כשושנה, לשמחת אוהביו נצח.

ובעת ההוה מצבו לא בטוב כ"כ, בהיותו עוסק בגחלי', והמסחר הוא לא גדל אצלו, מובן כי הפרנסה אינה לפ"ע הדרוש למו, אשר ע"כ נפשי אשא בשאלתי ובגודל בקשתי אל רום כבודם הנעלה, כי עשה יעשו חסד את ידידי עוז הנכבד הנצב לפניהם, ומגיש להם זה, וכי העיקר הוא ליתן לו איזה התעסקות נכונה במסחרם הנכבד – כה ירבה ה' גבולם, והברכה יהי' ראש מסחרם – והגדול, ולפ"ד ראוי שימסרו למו ההתעסקות במכירת הסחורה שלהם, בפלך יעקאטערינ', טאברי, חערסאן, פאלטאוע. ותקותי חזקה להאל הטוב כי יתנהו לחן ולחסד בעיני כל רואיו, ויקנו הסחורה במלא כסף, וקיים יקיים הכל כדרוש, כי ת"ל נהל עסקי' שלו גדולי' ביותר, ונחשב מבעלי האמנה הגדולי', ומזגו רך וטוב כדרוש ליהודי בעל מדו' טובות כמהו.

והדבר ודאי אצלי כי לכן הביאהו האל למצב זה, רק למען לזכות את מטיבי החסד, באבן יקרה רבת הערך, כמו זה. דלהיות ידוע דזהו חלק הבעלי עסקי' אשר הנח[י]לם האל הטוב, להיותם בעלי הרגש להרגיש את זולתם, להיות לעזר למו בעת דחקו, לא בעזר זמני חלילה, כ"א בעזר הנק' בחוק הנבראי' בשם נצחי, וזה חפץ האל בהם, ולהם בחר דרך צדקה זו, אשר יוכלו להחיות משפחות ישראל, ובפרט אנשי' כאלו, יקרי הערך, רכי המזג, והבעלי עסקי' להם מסר החונן לאדם דעת ישרה, הרגש זה, וזה דבר עבודתם ביומא דשוקא, הוא העוה"ז השפל באמת מצ"ע והרם מצד עובדיו.

ועתה אחים יקרים, אחיי וידידיי – אתם הסליחה כי כן אקראם, באשר כן ארגישם מצד טיב לבבם ואהבתם העצמי, בסוד רעך ורע אביך ⁴⁷ – דעו נא דעו כי האל המטיב את ברואיו, וחפץ בצדקם, הקרה לפניכם ענין נעלה כזה, אשר לרגלי עשית הטוב והחסד הלזה – היינו כמבואר לעיל, או בחילוף המקומות, כאשר טוב להם בהמסחר – יברכם האל הטוב, וישפיע לרום כבודם הנעלה שפע ברכה והצלחה, ומלאכי החוה"ש, המנוחה והאושר, יעמדו לימינם לשרתם בכל עת, וברכת ה' יאיר לפניהם בכל אשר יפנו.

יסוד מכתבי דנא הוא פקודת כ"ק אאמו"ר שליט"א אשר ציוני לכתוב ולבקש את רום מעל' כי יעשו נא כמ"ש לעיל, וכי תקותו חזקה, כי לרגלי טוב לבבם ורכות מזגם, ונדיבות רוחם, בודאי יעשו זאת, ומשמיא מיהב יהבו לרומע"ל שפעת חיים וברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם, וימלאו משאלו' לבבם לטובה, בגלל מעשה הצדקה הנעלה והמרוממה הלזו, ועלה יעלו בעילוי אחר עילוי.

במרוצת דבריו בקשני לפרוש בשלום כבוד', ובשלו' כל בני משפחתם הכבודה יחיו, בשמו, ומקוה בקרוב לראות הטבת מצב ידידינו שי' על ידם.

בלב מלא תקוה כי יתעוררו בחסד אמיתי, וה' בעזרם, הנני מברכם כי יקבלו החוה"ש והברכה מאדה"ש כאוות נפשם ונפש ידידם עוז רע כאח, דו"ש באה"ר מקרב ולב עמוק מכבדם כרום ערכם מאד נעלה.