ה'שסח

ה'שסח

חורף תרע"ג הי' אדנ"ע במענטאן, "ונסעתי אז לשם לבקרו, ושהיתי כשני שבועות בערך, וכמעט אשר כ[ל] הי[ום] זכיתי להיות אתו עמו (דבר אשר בביתינו לא הי' אפשר מכמה טעמים, אם כי הי' מאציל עבורי זמן נכון גם בביתינו, אבל א"ז כלל ממהות הזמנים אשר הייתי עמו בזמני המנוחה בחו"ל. כל הזמנים, כמובן, רשומים בעניניהם וחקוקים, וביותר זמני המנוחה אשר ב' הם. זמני הדאצע, שהתחלתן הי' בשנת תרנ"ה (אחר חגה"ש, שאמר אז המאמר וכה"ע רואים הידוע, ולמדו אתי במשך הקיץ (נוסף על הזמן הקבוע שהי' לו ללמוד אתי סידור וכו') שעה קבועה ביום), אשר ברוב הזמנים הי' מטייל עמי כשעה ויותר כמעט בכ"י. והשני, בזמני הנסיעה לחו"ל, אשר ראשון הי' בשנת תרס"ג (בנסיעתו לוויען. חנוכה עד ר"ח ניסן). תרס"ז וירצבורג (בייערין) מחדש מ"ח עד ניסן. בשנה ההיא מחצי סיון עד אלול. בשנת תרס"ח תמוז עד אלול (מארינבאד). תרע"ב מענטאן, כשלשה שבועות. תרע"ג כשלשה שבועות. תרד"ע כו' שבועות. ומאז עד היום האחרון בעלמא דין). והי' הסדר שהיינו הולכים על שפת הים, הרחק מאדם, יושבים בחול אשר על שפת הים, מדברים בענינים היותר עיונים. שם שמה הראני הדירה אשר גר שם בשנות תרמ"ה מ"ו מ"ז (ג' שנים בזא"ז גר בדירה אחת),

והמקום אשר הי' יושב בכ"י ולומד. (כי ענין הרפואה של מענטאן הוא רק האויר הצח וחום השמש). וסיפר לי אשר שמה בקרו החסיד ר' זלמן ז"ל זלאטופ', והענינים אשר דברו בדא"ח ששמעו מהוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע. והגיד לי כי שפת הים הוא מסוגל לענינים עיונים ביותר, והאריך לבאר מא[מר] הז[הר] (בענין ש[או] מ[רום] ע[יניכם] בהקדמת הזוהר בתחלתו) רזא דא לא אתגליא בר יומא חד דהוינא על כיף ימא וכו'.

[58].