ה'רלו

ה'רלו

ב"ה, י"א ניסן, תרצ"ד

ווארשא

ידידי הנכבד והכי נעלה וו"ח אי"א

מוה"ר יהושע אייזיק שי'

במענה על שאלותיו:

א) מ"ש בד"ה והאר עינינו רצ"ב,

כבר בארתי לו במכתבי מכ"ח סיון רצ"ג ואין אני יודע מה שאלתו בזה.

ב) מ"ש בהמכתב דכ"ח סיון רצ"ג.

תשובה: כן הדבר, השגה היא הצטיירות הדבר במוח ושכל המשיג, ולולי זאת אין זה השגה כ"א ידיעה שטחית. אמנם בענין זה דהצטיירות יש יתרון למוח הדעת על המוחין חו"ב להיות ההצטיירות זהו אחד הענינים המתייחסים למוח הדעת ביחוד כהנקודה למוח החכמה והעיון למוח הבינה.

ג) בענין מצוה שהוא רצון כו'

תשובה: כן הדבר, קיום המצוה תלוי לפי אופן מהות המצווה, כלומר שהרצון הוא לפי מעלת המצווה ומהותו, וכמ"ש במ"א בארוכה בההפרש שבין אנשים פשוטים ליודעי תורה, כאלו נאמר שהם ב' רצונות בב' אופני קיום המצוה, קיומה בפשוטה וקיומה בהידור, ובמי שמצד מהותו שייך לקיום בהידור הנה ההידור נוגע בעצם המצוה, ומ"מ לענין שכר ועונש הוי נ"מ בזה שאין זה ח"ו כהעדר קיום המצות.

המכתב דסיון הנ"ל המבאר בענין הכרח ההשאלה (כלומר להשתמש במלות ותוארים מושאלים) ובביטויים שונים הוא כלל גדול בלימוד החסידות.

תורת החסידות הוא לימוד שכל עיוני, החסידות עשירה בשכלים עמוקים ביותר, [ש]כל אלקי (הערות והארות בענין זה מבואר בקצרה בהשיחה דש"ת תר"ץ), וע"כ צריכים זהירות יתירה שלא להטות מן נקודת האמת, דישנו שכל מושג הבא מן הקל אל הכבד, והוא מן המשל אל הנמשל, ושכל אלקי הוא שכל משוער (נתפס בהשערה) הבא מן הכבד אל הקל, והוא מן הנמשל אל המשל.

השי"ת יאיר עינינו ויעיר לבבנו לעבדו ית' בלב שלם.

המברכו

יוסף יצחק.