ה'רד

ה'רד

ב"ה ב' ג' שבט תרפ"ו

כבוד ידידי הרב וו"ח אי"א מוהרש"ז שי'

שלום וברכה.

במענה על מכתבו מה' טבת, נהניתי מבשורתו בדבר קנין מגרש עבור בנין ישיבה. והשי"ת יהי' בעזרנו אשר תתגדל ותתרחב ישיבת תו"ת יצ"ו בכל קצוי תבל ויאירו באור תורה.

דבר הקושאן אם עתה מוכרח הדבר שיהי' על שמו כמובן אשר כן צ"ל, אבל בעתו ובזמנו המוכשר, יעשה ע"ש הדרוש, ואחכה על הפלאן אשר ישלח.

נהניתי במאד ת"ל אשר מצב הישיבה הרוחני והאיכותי הוטב אבל דואג הנני על אשר איננה מתגדלת גם בכמותה, והוא דבר שצריכים לעשות בזה להרחיב חוג הפעולה גם בכמות.

יואיל נא לבקש את ידידנו הרמ"ד שי' ריבקין אשר יבא אלי בכתובים יותר תכופים ע"ד עניני הלימוד ומצבה של הישיבה האיכותי, וכן הי' חפצי לקבל ידיעות יותר מפורטות מתל אביב וראשון לציון.

א[ו]דות התלמיד מר שלום שי' פייזנער, הנה חשבתי אשר יהי' שייך יותר אל עניני הדרכה עם תלמידים באחד המקומות כי יש בו ת"ל ברכה מרובה ויודע עיקרי הענינים דתו"ת יצ"ו, והוא כלי טובה אשר על ידו יבא בעזרתו ית' אור כי טוב לרבים בהדרכה מסודרה.

ומה שכותב אשר מתפחד להגדיל את ההוצאה, הנה דבר זה אין לו שרש ומקור כלל, כי בכלל ענין הפחד בדברים כאלו הוא רק מורך לב ולא יותר, אין בזה לא יראת אלקי' ולא דבר של טעם. ועוד זאת כי הוצאה זו הכנסה היא. ומעצמו מבין דכאשר בעזה"י הנה בכל עיר ועיר ומושבה ומושבה יהי' הת"ת מסודרה ע"י איש מיוחד בתור סניף לתו"א יצ"ו הלא בעבור איזה ירחים יודע ברבים כי ת"ל המוסד הולך ומתגדל ותתרבה בעזרתו ית' ההכנסה בכפלי כפלים.

ועתה כאשר ת"ל באים לשם אחדים מתלמידנו שי' הראוים לתת להם עבודה זו של הדרכה והנהגה, הנה טובה כפולה ומכופלת יהי', הא' פרנסתם תהי' במלאכת שמים, הב' יתרחבו אהלי התורה, והג' כי יהי' בעזה"י ע"פ הסדר הראוי לברכה. ובכן יתחזק בזה.

כעת רואה הנני במוחש, אשר מחסור גדול הי' בהמוסד תו"ת יצ"ו אשר בהיותו על תלו בליובאוויטש לא דאגו אז להשיג מקומות הוראה ושו"ב עבור התלמידים שי' ורק בדרך הזדמנות ודרך אגב בעלמא. וכעת אנו מרגישים החסרון הגדול בזה, כי ת"ל בכל עיר ועיר שנמצא שם מהלומדים שי', הנה ע"פ הרוב הענינים העיקרים חיים הם ת"ל.

גם אנכי קבלתי ידיעה כללית מהרמי"ש שי' מטשיקאגא וכן מהרב רש"א שי' עלקין בדבר פתיחת הישיבה ת"ל בשעטומ"צ. ומה מאד הי' חפצי לדעת מי המה המדריכים והמנהיג העיקרי. אמת הדבר כי הרש"א שי' עמד בטעמו אשר קיבל בתו"ת יצ"ו, אבל בכ"ז בודאי טרוד הוא בעניני דמתא, ואנחנו יודעים בידיעה ברורה אשר א' מעיקרי ההנהגה הוא השגחה מעולה מאיש פנימי ובעל חיות.

ואשר ע"כ כאשר כעת בא לנויארק תלמידנו היקר ר' ישראל שי' פארעצקין מהאמלי', והוא אחד מאלו אשר חפצים בכל לבם ונפשם לקיים את האמת באשר הוא בלי חשבונות רבים ופוליטיקעס נור פשוט אהן חכמות יתירות, אשר ע"כ יכתוב תומ"י בתור עצה טובה מעצמו לרמי"ש שי' אשר ישתדל לקחת אותו בתור משגיח (וגם יכתוב לו אשר בטח הרש"א שי' הוא טרוד בעניני דמתא ואינו יכול למסור א"ע כל היום, ויוכל להרבות בשבחו של ר"י הנ"ל שי' כי כל מה שיאמר עליו לשבח בדבר ההתמסרות אל הכוונה הפנימי' און אין גלאטקייט הכל יהי' אמת), ובטח לא ידרוש מאתם הרבה שכירות, ואין בזה הוצאה גדולה.

בדבר שאלתו אם יב[ו]א בכתובים עם הרש"א שי' עלקין לא אבין במה ישאל, הלא זה כמה פעמים דברנו בע"פ ובמכתבים אשר עיקר גדול אשר התמימים יחיו יתדברו ביניהם בדברי אהבה וחיבה יתירה, כאחים ממש, וכבר לא פעם ושתים בנינו אגודות על יסוד זה, וגם כהיום ידי עסוקות בכתיבה בדבר בנין אגודת תמימים, וזה היתה אחד מעיקרי הבנין אגודת חסידי חב"ד יצ"ו אשר יתדברו אנ"ש שי' ביניהם, וידידי כאחד מן התלמידים הישנים בודאי הי' צריך לבוא בכתובים תמידים כסדרן עם אנ"ש שי' בכלל, ואחינו התמימים שי' בפרט, ועוד יותר כי המקום גורם הרבה לטובה.

הדו"ש ומברכו

יוסף יצחק שניאורסאהן.