ה'קעז

ה'קעז

ב"ה ג' י"ט תמוז, רפ"ג,

ראסטוב דאן

כבוד הרב הנכבד והנעלה, המחבב דברי ראשונים, והמייקר ארחות אבות הלאום, מוהר"ר חיים שי' בלאך

שלום וברכה

במענה על מכתב כבודו מי"ט סיון העבר, המבאר גודל התוכן ללקוט שושנים בכרם ישראל, ובהם יראה במופת חי, "הישראל בגולה מורדף ומעונה, ועם זה מחזיק בתומו, בתורת השם ובמצוותיו ית', וככוכבי שמים מעלותיהם ומדותיהם של ישראל מאירים, האמונה, התוקף, הצניעות, הסבלנות, הרחמנות, הביישנות, הגמילות חסדים, עוד ועוד".

כבודו, בעזרתו ית' לקח טורח זה על עצמו, לאסוף, לסדר, לבאר (כמובן בהנוגע לדברי הימים והדומה, ולא בהנוגע לעצם השאלה, הן בפירוש, או בהלכה) ולהבליט דבר זה על אופנו, טוב ונכון הדבר במאד. אמנם עבודה רבת הערך הלזו דורשת עיון רב, תעצומות גדולה, וזהירות מתונה, כי הן הנה אבני קדש, הקשה לקנותן ככלי זהב, ונוח חלילה לאבדן ככלי זכוכית, וכאמרם ז"ל (ירושלמי שקלים פ"ב ה"ז) האומר שמועה בשם אומרו יראה בעל שמועה כאלו עומד נגדו.

ובדבר הסכמה, הנה דברי הראשונים ז"ל אינם צריכים הסכמה, כמובן לכל, ובדבר שנצרך הסכמה, הנה אנכי הנני מתרחק מזה עד קצה האחרון.

והאל הטוב יהי' בעזר כבודו, אשר יוכל מלאות חפץ לבבו הטובה, להקים את הספר הילקוט המיועד, ויהי' בכלל מזכי הרבים.