ה'קעב
ה'קעב
[אמצע סיון תרפ"ג]
...האדם בעד נפשו, ויסע להעיירות הגדולות, מקום שם מושב הרופאים המומחים וידועים, וכפי שכותב יכול לעשות לו טובה גדולה קרובו רמ"מ שי' חייקין, והשי"ת ירחם וישלח רפואה במהרה.
ע"ד שאלת האיש דוב המחפש את אחיו ובני אחיו, לקבל מהם עזרה ותמיכה בעת צר ומצוק, ואינו יודע מקום מגורם, רק שמע שכבר היו דרים בסביבות מחנם, ועתה שמע כי נסעו למאנשעסטער, לדעתי אין לפניו אלא זה כי יכתוב אליהם ע"י מכה"ע היוצאים בווארשא, וגם באלו אשר קוראים אותם גם במאנ[ש]עסטער והסביבה, ולכתוב גם לאנשים פרטיים פן יודעים הם אי' איפוא הם קרוביו החפצים לתמו[ך אות]ו. והשי"ת יהי' בעזרו כי יושע במהרה בתמיכה ועזרה נכונה ויבוא אל ה[מנוחה], וימלא השי"ת משאלות לבבו לטובה ולברכה.
ע"ד [שהע]גונה מבעלה, כותבת אשר שמעה כי בעלה הי' בלונדון ואפשר כי נ[סע לאר]צות הברית, ואינו ברור, ההכרח כי תבוא במכתבי בקשה (באם ש[אין ל]ה היכולת לנסוע בעצמה) ותחנונים אל הרבנים שי' דשם, ושארית ישראל לא יעשו עולה, ובטח כי יתעוררו לטובתה. וגם בארצות הברית יכולה לכתוב לאיזה מקומן, וישראל רחמנים בני רחמנים הם, ודאי הדבר כי ירחמו עלי'. וצריכה לפעול אצל מכירי' והרבנים שי' שבמקומה אשר המה יכתבו בעדה ואז המצא ימצא הבעל.
מובן הדבר כי ראשית דבר צריכים להשתדל בכל מיני השתדלות לעשות שלום ביניהם, וכמאמר והבאת שלום כו', ובין איש כו', וצריכים להרבות במכתבים מעוררים רחמים איליו, וכי זה רבות בשנים אשר עזבה, וסבלה כמה יסורים ר"ל, כמו אלמנה חי', ובכ"ז סבלה הכל, קור עוני ורעב והיא מקושרת רק איליו, ולבאר בכתב איליו מכל התלאות אשר מצאתה, אותה ואת בניה בכל משך הזמן בכדי לעורר לבבו, וכן להעיד עדים וראיות באם שיודרש, ולראות שהבנים בעצמם יכתבו אל אביהם כי דברי הבן מעורר רחמי האב.
ואם ח"ו לא יועיל דברי הבקשות והתחנונים אז לכתוב לו דברי רוגז, ולאיים עליו במאד מאד, היראה כזאת או הישמע כזאת אכזרי[ו]ת נוראה כזו, וכי מר יהי' אחריתו, על אשר אטם אזנו משמוע קול צעקת וזעקת אשת בריתו האומללה, ובניו האומללים והנדחים, וכי יפרסמו את שמו לרעה בקרב ישראל ויהי' לשמצה בפי כל, ובכל מקום ועיר שיבוא לא יהי' לו מנוחה וחרפה יהי' לו, והישמע כזאת אשר אב לא ישים לב בהנוגע אל בניו המתגוללים ברעב וקור והולכים בטל בלא לימוד, ובלא שום מלאכה, כיתומים חיים, ומה יהי' אחריתם כו' ח"ו יהי[ו] גנבים ושודדי יום והדומה, ומי הוא היודע למה שיוכל להביא את בניו, וסוף כל סוף כאשר יגדלו ויודעו כי הוא הי' בעוכרם, המה יקחו נקם ממנו בעדם ובעד אמם אשתו, על אשר עזב אותם לאנחות. כן צריכים לכתוב לו.
ואם גם ב[זה לא] יכנע לבבו הערל צריכים לדרוש מאת יודעי דין אפשר יכולה [האשה לדרו]ש מזונותי' עפ"י חוק, וכן מזונות בני', ואם ח"ו לא ימצא הבעל, אפשר [יכולים] לדרוש כזאת מאבי בעלה ואחיו כי יתנו לה פרנסתה. והשי"ת ירחם [עלי' וע]ל בני' וימצא בעלה בקרוב, ויתעורר לבבו לשוב אלי' ויחדיו יגדלו [את בני]הם בנחת כאורח כל דיירי ארעא.
וע"ד אשר שאל הנאמר בירושלמי סוטה פ"ב ה"ה ובבלי עירובין ס"ה ב', ורבות שמות פ"נ פסוק מפורש הוא במשלי ט' ט', והשי"ת יאיר עינינו בתורתו הקדושה.
והי' ברכה ושלום הדו"ש ומברכו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.