ה'קסט
ה'קסט
ב"ה י"ז אייר תרפ"ג
מו"ה חיים שמרי' שי'
שלום וברכה,
במענה על מכתבו מד' לח"ז, ואצטערה צער רב על הידיעה כי בפה אין מניחים כו'. כתיב יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך, ומסיים וראה בנים לבניך כו' ישראל. גדולה מלאכת שמים תשב"ר, אשר בה תלוי גורל עם הקדש ותורת ד', וכל איש בישראל הלא לבבו נאמן לד' ולתורתו וכל אשר לו יתן האיש בעד נפשו. אמנם דבר זה צריך יגיעה גדולה וכבוד אלקים הסתר דבר, וצריך להיות יקר וחביב הפועל בזה, כי החכם עיניו בראשו, וכמו הנוטע כרם, הנה זורע בדמעה וברוב עמל ויגיעה, לילה ויום יפחד על מטעו, אמנם מה יגדל שמחתו בראותו אילניו עושים פרי טוב.
לפנינו נצב כמו חי כל האיסורים וההגבלות שהושם עלינו היהודים, בימי הממלכה העברה, בתחום המושב, והדומה, ובכ"ז כל אחד שהי' לו נוגע הדבר בחייו מצא עצות מקרוב ומרחוק באופן אשר לא יגעו בהחוק, ובאופן כזה הגיעו למטרתם. והעיקר הכל הוא לפי שהי' נוגע הדבר, דיא זאך האט זייער גיארט, האט מען גיזוכט עצות, ויגעת ומצאת. וכן הוא הדבר בכל ענין, דכשהענין נוגע אל הנקודה העצמית, אז מיא דער הערט דעם אמת, און מיא איז זעך מתבונן בפנימיות הדבר, אז הנה זה עצמו ממציא עצה איך להושע.
וכאשר מתבוננים בהתבוננות אמיתי', מה ד' אלקינו ד[ו]רש מאתנו, בהורידו נשמה בגוף, הלא הנשמה בהיותה למעלה היא בתכלי' הדביקות והביטול באהוי"ר אמיתית, ובלי שום העלם והסתר, ובבואה בגוף בעוה"ז אשר רבו ההעלמות וההסתרים ביותר, וא"כ הוא ירידה גדולה ועצומה במאד מאד, וכמאמר מאיגרא רמ[ה] לבירא עמיקתא, אלא שירידה זו היא לצורך עלי', וכמו שליח אשר ישלחנו המלך לאחד המקומות הרחוקים, שהיא חשכה והרוסה, והשליח עושה שליחותו לבנותה ולשכללה, אשר בה ימצא חן וכבוד, ויגדיל כבודו מאלו עומד לפני המלך במקום אורה וכו', כן הדבר הזה, נר ד' נשמת אדם, הנשמה היא אור ונר, וירדה למטה להאיר מחשכי ארץ, וזהו מה שד' אלקינו דורש מאתנו.
וא"כ כאשר יש העלמות כאלו, הם רק נסיונות וכמ"ש כי מנסה ד' אלקיכם אתכם, דענין הנסיון אינו דבר לעצמו כלל, דזהו ההפרש בין נסיון לבירור, דענין הבירורים הוא שעצם הדבר הוא דבר וצריכים לבררו, וכמו הלחם וכל דברים המותרים הם עניני בירורי', דיש בהם חיות וניצוץ אלקי, וצריכי' לברר ולהעלות את הניצוץ, והוא ע"י שמברך על הלחם וכו' תחלה וסוף ובכח האכילה ההיא עוסק בתורה תפלה ומצות, ה"ז עלי' מאת אשר אכל, אבל ענין הנסיון, וכמו כאשר מבלבלי' ומטרידים מתפלה או תורה, וע"ד גלית הפלשתי שהי' מחרף ומגדף מערכות ישראל, ובילבל אותם מתורה ועבודה, או אחז שאחז בת"כ ובת"מ כו', הנה ענינים כאלו אינו שייך לומר בהם בירור, כ"א הוא נסיון, דהנסיון צריכים לבטלו, והוא ע"י חיזוק העבודה והיגיעה בכמה דרכים ואופנים.
ואל יאמר אדם, ואני מה אני, ומה כחי, ועוד, אם אוכל לעשות איזה דבר הוא רק במועט, גאר אביסעלע לפי ערך כחי הדל. כן הדבר, גם המעט הזה הוא הרבה, ומי יודע מה יולד יום, וכל המקיים נפש אחת כו' גרעין א' יוציא כמה סאות פירות טובים, כן נער אחד הנה במשך הזמן יהי' לאילנא רברבא בחסד ד', ילבמ הז לע ושפנ ןתיל תוצעומבו המכחב 'ד רבד תא םיקהל,ינא רובג רמאי שלחה םגו,הדובעו הרות ילעבו םיקלא יארי 'ישנאל ויהיו ולדגתה ןמזה ךשמבו ללכ םהילע ובשח אל 'ידמלמהש ולאכ רשא שחומב וניאר רשאכ...
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.