ה'קסב

ה'קסב

ב"ה ב' ו' אדר תרפ"ב

ראסטוב-דאן

שלו' וברכה,

במענה על מכתבו מט' שבט, האמור במכתבי מכ"ד מנ"א העבר הוא לפי מצב הזמן בכלל, ואיני אומר כי עתה השתנו הדברים לגמרי, אך בד"כ יכולים להתפשט מעט במילתא דלית בי' הכירא, ובטח צריכים להסיר כל עניני הבלבול והטרדא מקטנים יחיו, והזמן יקר מאד.

החשב[ו]ן נחוץ מאד שיהי' בכל דבר, ובכל זמן, ואך שוטה הוא זה הנותן מקום לחשוב מחשבות בלתי ראויות, ובענינים כאלו צריכים להזהר ביותר שלא ליתן מקום ע"ז.

הסדר שהציע בכללותו כמדומה שאין מה להרהר בזה כלל, כי ישר הוא.

וע"ד לשנות בן בין הבנים כו' הנני מבין שאלתו באופן כזה, דאם הבכור רישע אוה - ה והכרבי' - האם מגיע לו חלקו. דבר זה מפורש בסעיף מיוחד (בשו"ע ח"מ רע"ז) דלעולם נוטל חלקו פי שנים, והוא מה שעפ"י התורה, אשר לכאורה אין שייך בזה עושר והפכו, ומשארז"ל (שבת י' ב') לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים הוא בדברים שיש רשות לאדם לעשותו כחפצו אבל לא בדבר שהוקצב עפ"י התורה, ואין בזה משום קנאה ותחרות כלל. ולענין העברת נחלה מאחד לאחד דהוי במי שראוי ליורשו, בכהא אמר ברמב"ם הלכות נחלות פ"ו הי"ג צוו חכמים שלא ישנה אדם בנו בין הבנים בחייו כו', כי בירושה יכול להעביר מיורש ליורש אלא שאין רוח חכמים נוחה גם ח"ו כשאינו נוהג בו כשורה ומכ"ש בנוהג כשורה, רק אם יכול להיות טעמי העושר והפכו, או שאר טעמים, וכמו אחד הבנים העושה וטורח עם אביו יחד והשני במקום רחוק ולעצמו, דאז מלבד היותו בן יש בו גם עניני שיתוף בכח ועבודה כו', אשר בגלל זאת ירבה לו איזה יפוי כח, ויתחשב זה לחלק כל האחים גם הבכור היינו מחלק הפשוט שבו, אבל במה שזיכהו התורה (בהפי שנים נגד הפשוט) מזה אי אפשר לנכות, והאם החלק פי שנים הוא רק במוחזק או גם בראוי, בזה לא ברור לי, ובכל אופן העושר וכו' אין זה נוגע.

ומבואר בשו"ת דברי ריבות דכל עניני ירושה הוא רק כמו שהוא עפ"י תורה, וכל דברי חוק העמים איזה שתהי' לא תוכל לעשות שינוי במה שאמרה תורה.

והשי"ת יתן לו ולנו אריכות ימים ושנים לשקוד על התורה במנוחת הדעת והמוח בגו"ר.