ה'קמו

ה'קמו

ב"ה א' כ"ח שבט, תרפ"ב

רוסטוב-דאן

כבוד ידידי וו"ח אי"א מו"ה יחיאל שי'

שלום וברכה,

מאד עגמה נפשי מהשמועה המעציבה פטירת אביו ז"ל, ידידינו הנעלה העסקן במצות, ואשר עמל ויגע למלאות תעודת האדם עלי אדמות, כתורת החסידות, ליתן כחו ונפשו על עשיית הטוב, ואין טוב אלא תורה, להחזיק לומדי תורה, ויושבי באהלה של תורה, אשר בזה עושים את התורה, וכמבואר בענין תמכין דאורייתא דאינון עבדין רגלין לשכינתא.

זכות התורה טהרת המצוה וקיומה במס"נ לעת זקנותו, התקשרותו להוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, יעמדו לעד וכאמרו וצדקתו עומדת לעד, בעולם העליון הזך והטהור, ותהי' נפשו צרורה בצרור החיים את הוי'.

קוב"ה עביד עלמא תתאה כגוונא דעל' עילאה, ועשי' לעילא, ובפרט ההתמסרות וההתקשרות שהן הנה מהכחות הפנימי', הנה כעבור ע[י]דן ועדנים בחוק הניתן כו' יזכה לעמוד לשרת את הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק', כאשר זכה להיות מקושר אליהם, ועל ידם לטוב לד', בחייו בעלמא דין.

המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים ועינינו תחזינה בטוב כו', ויקומו כו' וירננו לפני הוי'.

וזאת תורת הנחלאות, האב מזכה את בנו בכל דבר טוב ומועיל, אשר ע"כ הנני בזה כי יקבל עליו בל"נ להיות מתעסק בכל עניני הצדקה, אשר עשה אביו ז"ל בהשתדלות גדולה, ובסדר מסודר, ויתן דעתו ולבו ע"ז.

והוי' הטוב הנותן תורה לעמו ישראל, אשר קדשנו במצותיו, הוא יתן לו ברכה והשפעה מרובה, ובכל אשר יעשה, יצליח ויעלה בעילוי אחר עילוי בזכות הצדקה בפועל ובכח פנימי.

והי' ברכה ושלום כאו"נ והדו"ש ידידו המברכו בן מו"ר.