ה'קמג

ה'קמג

[אמצע שבט תרפ"ב]

ב"ה

מו"ה משה שי'

שלו' וברכה.

םימתה י"ע ובתכמ... קבלתי ונהנתי במאד במאד, בענג כפול, אשר חפץ ליתן בתו לאיש י"ש וחסיד, יהי השי"ת בעזרו ויזמין לה זיווג הגון שיהיו מאושרים בגו"ר.

עוד זאת, הנה אמרז"ל (במד"ר ובפסיקתא) ע"פ קול דודי הנה זה בא כו' מקפץ על הגבעות, קול דודי זה מלך המשיח, בשעה שהוא אומר בחדש הזה אתם נגאלין כו', אחד מכם גולה לברברי ואחד לברטניא. הרי מה שהאחד גולה לאיזה מקום, כי אין האדם הולך מעצמו, וכמו הרגל שאינו הולך מעצמו (דגוף ההילוך הוא ברגל, אבל הכח על זה שיוכל ללכת אינו מעצמו), כ"א מהראש, כן בני ישראל נקראים רגלי השכינה שהם הרגלים, והשכינה היא הראש המנהיג את הרגל, א"כ מה שהאחד הולך לאיזה מקום, הוא עפ"י הולכת והנהגת הראש, שהוא הדעה העליונה, ויש בזה כוונה עמוקה, והכוונה היא סוד הבירורים, אשר בזה וע"י זה הוא הגאולה, ובשביל זה הוא מה שכארבע רוחות השמים פרשתי אתכם, דכמו שאי אפשר לעולם בלא רוחות, כך אי אפשר בלי ישראל, שהם מאירים את חשכת העולם, ע"י שבאים ומאירים באור התורה ואור המצוה, בקרב ביתם, תחלה בעצמם לקבוע עתים לתורה, כל אחד כפי יכולתו, בנגלה עמוד גמרא, או אגדה, מעט דא"ח, כתב או דרוש נדפס, ובקרב אנשי ביתו להנהיגם בדרך התורה והמצוה שיהי' בהם חיבת הקדש, האלט האבין תורה און מצות, שזה נעשה ע"י שרואים שהאב בעצמו לומד ומחבב תורה, ורואי' שלומד, כמו"כ הבנים חפצים בזה (שזהו כחות פנימים, מה שהאב פועל בהבנים ובנות בדרך ממילא). ועוד זאת כאשר יש זמן על לימוד וקבוע פועל בעצמו ביותר, ובמילא מדברים בזה, וערט דער רוח אין שטוב, אז תורה און קיום המצות הוא עיקר האדם, וזהו תכלית היופי. והשי"ת יהי' בעזרו.

הוא כותב אשר ת"ל קנה שם בית נחלה, יעזרהו השי"ת ויתן לו פרנסה מרובה בהשפעה גדולה ובמנוחת הלב ויקבל נחת מזרעו שילכו בדרך התורה והמצוה ושיהיו מושפעי' בפרנסה טובה.

אמנם עיקר הדבר מה הוא מצב העיר, האם יש שם מלמדי תורה, בית מדרש, ובית הכנסת, חדר ומלמד, האם יש שם עם מי לדבר בענין התורה, וכאשר הביאהו השי"ת צלחה לשם, צריך לידע הכוונה העליונה שבזה ויתן דעתו ע"ז לעשות ולתקן ככל האפשרי, ויתן לו האלקים ברכה מרובה בכל אשר לו מנפש ועד בשר.

וייטיב להודיע מכל הנעשה במח', וכן ישתדל דבר התמיכה להישיבה תו"ת אשר ההוצאה מרובה מאד.

והי' ברכה ושלום כאו"נ והדו"ש בן מו"ר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.