ה'קמ

ה'קמ

[יו"ד שבט תרפ"ב]

ב"ה

צעטיל מיוחד

אמת הדבר, כי בראש השנה יכתב, וביום צום כיפור יחתם, מי יעשר ומי יעני, מי יתפרנס בריוח ומי בדוחק, ואמת הדבר כי תשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה, ר"ל, והיא ההנהגה העליונה אשר בידי אדון כל בשר ורוח, והוא אבינו מלכינו ירחם עלינו כולנו, ויתנהג עמנו בחסד וברחמים, אנו לי"ה ועינינו לי"ה אבי יתומים ירחם עלינו כולנו בזכות צדיק עולמים. אמנם הבושת והכלימה, היסורים ושפיכות דמים ר"ל, הוא בידי כל איש ואיש, ומאת כל אדם ידרש לתת חשבון בינו לבין עצמו, בהנוגע לזולתו, אשר זה חובו בתור אדם, לבקר חשב[ו]ן מעשיו ומפעליו, פן ח"ו וח"ו יש בהם שורש פרה ראש ולענה, בהנוגע לזולתו, אשר אל בשמים יזהיר בתורתו על הליכה ישרה, בין אדם לחבירו, ומכ"ש להתרחק מדרך רוע המדות, הלבנת פני חבירו, וגרם יסורים ובזדון, המתוע[ב] לפני אלקי ישראל.

תורה זו ודרכי יושר אלו נתונים נתונים המה לכללות ישראל, מבלי הבדל מפלגה ומפלגה, כל אחד מישראל, ככהן וכעם הארץ, כולם חייבים להשמר ולהזהר בזה.

נוסף על זה מפלגת החסידים תלמידי כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר מסרו נפשם הטהורה בעד עם הקדש בכלל, ועדת החסידים וביתם ה' עליהם יחיו בפרט, להקנות בהם כל מדה טובה מפוארה, ומה גם לעקור ולשרש אחרי מדה לא טובה, שמו לבבם העדינה בכל עת לפקוח בטובת תלמידיהם, אנ"ש שי', להוכיח על פניהם בכל דבר לא טוב אשר ימצא באחד מהם, ולדרוש בכל תוקף עוז קדושתם וכוחם האלקי לתקן את המעוות, ולפאר הכלים (הלב והמוח) במדות טובות שהם המה יאירו בכל עניניהם גם הגשמיים, בכל דבריהם ועניניו. והמה רוב הדרושים, המתבארים עניני עבודה שבלב בבירור המדות, מדת הכעס הגאוה אכזריות ורוע הלב, ומרבים לדבר בעצות נכונות לכל פרט ופרט, מראים לדעת גודל רחמנות, איש בעל פצעים כאלו ר"ל, וגם מראים לדעת כי בכל איש ואיש ימצא, אם רב או מעט מזה, ונותנים דרך ואופן איך לצאת בעזרתו ית' מזה.

גם בזה דורשים אשר תמורת זה יקנו מהמדות הטובות בהנוגע לזולתו וכו' ואז הוא התחלת הכשרת האדם להיות מכון וכלי לאור ה' בעבודה בתורה ותפלה.

מפי השמועה ידענו, ואגרות קדש הקדשים, מאת הוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נ"ע זי"ע הכתובים בדברים חוצבים להבות אש אלקי הננו קוראים הכותבים לתלמידיהם (אנשים פרטיים, וגם לעירות שונות) בדרישת תקוני המידות ובא"ל דוחים אותם ממחיצתם לאמר, כי ידעו נאמנה, אשר אין חלק ונחלה להם בכל הטוב והאושר האמיתי באור כי טוב, כי עשיית הטוב בהנהגה ישרה הוא העיקר, ומעשה גדול, ומודיעים גלוי אשר לא יטעו בנפשם לאמר רזי לי בדרכים כאלו, כי שקר הדבר, אשר בכל אורח לא טוב, לא ישכון בו אור ה', ומחויבים הם לשמוע בקול מורים וכו', כאלה וכאלה הננו קוראים ורואים בהנהגת עדת החסידים האמיתים בימי קדם.

לבי יכאב במאוד, ולפצעי אין מספר, בזכרי חלקי בחיים, ומה שעלה בגורל נפשי. במסתרים אבכה ואתחנן אל ה' כי יחוס וירחם עלי ובהדרת אור קדושתו, בזכות אבות עולם, קדושי עליון, ינהל עם קדשו, ועדת חסידי אבותינו רבותינו הק' על במתי ההצלחה, יעמידם, וישפיע למו שפע אור, אשר איש איש חיי' יחי' באור כי טוב, ומאת האלקים ינתן לו דעה והשכל לבחור בטוב ולמאוס ברע, כי מי אני ומה אני, אשר אדע לדרוש או אוכל לדרוש, יעזרני ה' להחזיק פינות ביתי הדלה וחרבת משכן נפשי. ופעמים בכל יום אשפך ר"ל ל"ע מררתי מרוב יסורי, אשר יקיפוני מכל עבר ופינה, ירחם ה' על עמו, ויאמר לצרותי די, ויזכני לראות בית ישראל פורחת כשושנה בגו"ר.

אבל חטר הנני ביד ההשגחה העליונה, וגורל איש ואיש מאת האלקים נתונה, עדי נשמתי בי, יאריך ה' ימי, לא אוכל למרות ח"ו פי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובכל צרתו (מהנהגת אנ"ש שי' הלא טוב) גם לי צר, ולא ידעתי נפשי, אנא אני בא. לא אודותי אדבר, כי אחת תקותי אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע לא יעזבני, ויחלצני מרדת שחת ח"ו, כי בהאלקים אבטח, ובזכות אבות אשען אשר לא אתגאל באבק הדרכים בלתי נעימים. אבל אתם אנ"ש שי' מה תהא עמכם, ראו זה כשנה שני' אשר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע עלה השמימה, ויצו עליכם היות חזק בארחי יושר, דעת את אלקי השמים והארץ, לעבדו בכל לבבכם, לחבב את התורה, לשמור את המצוה, לחזק ידי לומדי תורה, ועם זה לא לשכוח על עצמכם, גם כן, ללמוד כל אחד ואחד כמה שיוכל לפאר לבבו לתקן מדותיו כו' וכו', ומה עשיתם במשך העת הזאת, רבתם ניאצם כו' וכו' בשביל מה, בשביל כבוד המדומה, בשביל רוע המדות, בשביל כל דבר לא טוב.

מדוע אתם שוכחים את צור מחצבתכם, שם מי עליכם יאהיל ועטרת מי על ראשכם נתונה. איך לא תראו את ה', ואיך לא תחוסו על טוהר נשמת אדוניכם מורכם ורבכם, אשר בשמו תנאצו את ה' לריב, לחולל תחבולות מעבר מזה או מעבר מזה. שני הפלוגות בנים אתם להוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, אשר כולכם חייבים בכבודו בחייו, וגם בחיים חיותו, שגדולים צדיקים כו', רק שלבנו אט[ו]מה ועינינו שתומה מבלי ראות רק את אשר לפנינו.

הגידו נא מי זה התיר לכם לפרוץ פרץ כזה בעדת החסידים, ה' עליהם יחיו, להיות לשיחה בפי הבריות. אי' לקחתם לכם דרכים כאלו, וממי למדתם עשות כן. האם רק בדעתכם הקלושה, השזורה מאהבת עצמו ואהבת הכבוד וכו' תשימו יהבכם, ובזה אתם בטוחים, כי דעתכם ישרה, ועד מתי תתנהגו כה, לתת חרב ח"ו נקמה ביד העומדים מהצד, ונהנים על המשבר והפלוגה, ותנו נא חשבון צדק בנפשכם, האם אתם כדאי אשר בגללכם יתבזה הרבי והחסידות, הרבי הקדוש אשר כל ימי היותו בארץ, הוא אדרת תפארת, מרוקמה מתורה עבודה, ומדות טובות פנים מאירות ופנים מסבירות לכל עושי טוב וחסד. כל האנשים מכל המפלגות מקדישים ומעריצים שם זכרו, מקצה הארץ ועד קצהו, האירה מדת צדקו ואור האמת.

אין מדינה בכל כדור הארץ, אשר במשך שלושים ושבע שנות עבודתו לא שמעו משמעו הטוב, וגם החפשים בדעה, בהשתתפם באיזה ועידה עשו רצונו בע"כ, בהביטם כי האמת נר לרגלו.

ואתם הנכם אחדים מצעירי תלמידיו, בע"ב נכבדים, איש איש לפי מהללו ולפי ערכו, ע"ד הרגיל (האמינו לי כי בד"כ אין בטבעי לדבר באופן כזה למעט ח"ו וח"ו במהות זולתו (והוא לאמיתתו, כי אל האמת אדבר, ולא ישימו כוונה יתירה), ומה גם בשעה זו בשעת שהנני כותב צעטיל זה, הנני כעומד בין הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע, ולנגד עיני נצב כמו חי הדרת עוז קדושתו, ובין צאן מרעיתו, התלמידים יחיו). אם יש לכם תוקף עוז לאמר, אשר אתם מכוונים אל האמת, במקום שהוא הפכו ממש, ובשמו הק' הנני גוער בכל מחרחר ריב ובעל מחלוקת, אל תחריבו הבית ח"ו אשר יסד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. אין אני נכנס בפרטים כלל, כולםימשא םכ... התבוננו בהאמת, הבעה"ב גם הלמדן הגדול (אם הוא י"ש) צריך להזהר בכבוד התורה, ולא להרחיב פה ולשון על רבני ישראל שי' ולחלל שם התורה והמצוה, ועוד בכח החסידות. אי' החסידות שבה נאמר שצריכים לשפוך רותחין כו' ומה גם על רב כו'.

ידעתי אחינו ידעתי את לבבכם, ומראש כזאת הבנתי, כי תתנו עורף לכל אשר יגיד נגד רצונכם, ואחת תענו, אם כן לא נתערב בשום דבר. דעו אחי ורעי, כי הסכמתי עשות פקודת כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בכל אשר יצוני הוא מסירת נפש מצדי, והעד ע"ז חלישות בריאותי מני אז עד היום, ה' יחזקני, ורק בשביל פקודתו אותה אשמור בעזרתו ית' עד יחייני האל, למען היות עמו אתו במחיצתו, נפשו תשתוחח ובאלקים אשים מעוזי, ובאמונתו לא אשקר.