ה'קלט

ה'קלט

[יו"ד שבט תרפ"ב]

ב"ה

ע"יז מ"גבנ ה"הללקוצז ק"הרה ר"ומאא ק"כ דוה ירשוקמ יידידי דובכ... שי'

שלו' וברכה,

הנני בן מורכם ורבכם, עומד לפניכם כלפני האלקים, הנצב בסוד קדושים רבה, מתחנן ומבקש על נפשי, ועל לוית חן עטרת הוד תפארת, נשמת טוהר, כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הנסוכה עלי, ושמירת קדושת שם עדת החסידים אנ"ש שי' העמוסה עלי.

בזה הנני מוצא לנחוץ להדגיש, גודל שעה זו הנוכחית אשר בה תלוים, ענינים העומדים ברום עולמינו, קדושת שם שמים, טוהר נשמת מורכם ורבכם הקדוש, קדושת שם עדת החסידים אנ"ש שי', וערובת נפש בן מורכם ורבכם, המתאבק עם קשי המצב, והמצפה לרחמי אב רחמן.

אני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם, רענן הייתי בבית הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כאחד מאנ"ש שי' עבדתי את אשר הוטל עלי, השתדלתי בהרבצת תורה, עמדתי במקום אורה, זו תורה, דברי אלקים חיים, מהר אלקים יופיע, שכלים עמוקים, תבונת הוי' בין אנשים נתונה, מכתבי מדע, מלאים זיו עבודת האלקים, ומבריקים זיקי אהבה טהורה, מאת פני הקדש נשאתי, ובכל עבודה לטובת אחינו היקרים יחיו עבדתי, ונפשי תגיל בה' על הזכות הגדולה כו', לא פעם לא שתים, ולא עשר, לא הרהבתי עוז בנפשי לתת לה את שאלתה לכנוס בהיכל קדש, לראות פני איש האלקים, הוא מורי ורבי, והוא בחסד אל עליון, חסד חנם, אבי, ואני אני (האני הידוע בכל אחד ואחד, המכיר עומק פחיתות לבבו ומוחו, במהותו העצמי וכו') הוא בנו, ומאושר הנני בכל אשר לי.

והנה באחד הימים חרדה נפלה עלי, אימה חשיכה פנימיות יאלצני, וכעבור ימים אחדים, ימי בהלה עברה וזעם, השמים עצורים ואטומים, התפלות ותחנונים בלתי מתקבלים, רואים אנחנו, כי השמש עמדה מלכת, ועל מטתו שכב הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

רגעים אחדים נשארו, והנה נשימה האחרונה, ואלקי השמים והארץ, אדון הבשר והרוח, אסף את הנשמה הטהורה אליו, וברגע אחת ממאושר לאומלל נהפכתי, הושבר תפארתי, תפארת ישראל.

כעבור זמן המיועד, ואפתחה את אגרת צוואת הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויחשכו עיני מראות כי עלי יעמיס הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הנהגת עדתו, צאן מרעיתו אנ"ש שי'.

ימים רבים עמדתי משתומם מהכל, ועל הכל, שמתי צעד לפנים ונסגתי לאחור. נחליתי ל"ע ול"ע, במחלה אנושה, וכרגע כו', אך האלקים בחסדו הגדול העמידני בחיים, וכעבד נרצע עלי לשמוע בקול הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ועתה, חובתי אקיים, להגיד לכם ישר בפניכם, את האמת, ולדרוש מכם ככל המוטל עלי, ובשעה זו תבחנו, אם כנים אתם, תשמעו בקול מורכם ורבכם, ואני את נפשי הצלתי, ודי באזהרה רבה זו.

הכינו עצמכם לשמוע, את אשר כתבתי, בדמי לבבי אל אלקים הוי' צבאות ירחם עלינו כולנו, ויסיר כבד אבן לבבינו ויתן לנו לב בשר, לעבדו ולאהבה אותו ית'.

רחמו על טוהר נשמת אדוניכם מורכם ורבכם, זכרו את הרגעים הנעימים בימי חייכם, אשר זכיתם עמוד במחיצת טהרת קדש, ראות פני אלקים, איש החסד, סמל הטהר והזך, הנועם ואהבה טהורה, מדות טובות וארחות חיים התגלגלו בכל עבר ופינה, בכל מילה והגה, הי' כדי לימוד על רבות בשנים, ומכל שיחה הי' אפשר לשאוב רוח קדש וטהרה בהנהגה ישרה. לכבוד ולתפארת הי' לאיש להתחשב על דגל תלמידיו. שמו וזכר מפעליו נחקק לעד בכבוד והדרת קדש על לב ישראל, ועדת החסידים.

ועתה הנה ח"ו שם שמים מתחלל. התבוננו והתבוננו האם בזה שאלקים דן אותנו כולנו, בנטילת ראש תפארתנו, אתם עוד מרחיבים הפצע והחבורה, להחריב ח"ו וח"ו עדת החסידים, ותמורת זה אשר בכל עת היו לתהלה, יהיו עתה ח"ו לשמצה ולמנוד ראש, תורה תפלה לית מאן דכר שמי', הביהמ"ד נהפך לבורזע, קהלת סוחרים, החסידים אנ"ש שי' למחרחרי ריב, וקוראי מדון, מחללי שם התורה, והרבנים שי'. באיזה כח עושים את כל זה, בשם של חסידות באדרת הקדושה, לשם שמים. עד מתי נלכה בעינים עצומות, לכחש את הפועם בלבנו, אהבת עצמינו, הכבוד המדומה.

אנא ה' ראה והבט בענינו, ובדאבון לבבינו, הסר נא השטן, המרקד בינינו, והמחבל כרם מחמד לבבינו ורוח אפינו.

כמה יגיעות יגע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע על כל אחד ואחד מכם, להעמידו בקרן אורה, כמה דמעות שפך על מצבכם, איהפשאב םירקנמ םתא רשא םויהכ םג.הרוהטה ושפנ רסמ םדעב רשא,תודיסחה םשו,הרותה םש,םשה םש לל ח םהינפ תאמ אשי רשא ורכש הזו,והולמגת הכ םאה.םכחילציו ת"ישה םככרבי,שיאו ש - םכדובכ תליחמב - מנקרים איש את רעהו, ומנגחים בקרנו בוז קדוש אלקים, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, נושא רינה בעדכם, כי ירחם ה' עליכם, ביתכם, וכל אשר לכם, ויתן לכם כל טוב בגו"ר.

םינברה דובכ לאו,םכילא.הבונת לבת ינפ אלמיו,ךשחל םיקלאה םש ץק... שי' אקרא מעומק לבב נשבר ונדכא, האמינו אחי האמינו, כי רב הדרך בינינו. אנכי הנני חושב מחשבות, מחנן ומבקש פני האלקים, בדמעות שליש, גועה בבכי' כי ירחמני סקל ונקות הדרך, דרך העולה בית אל, לחזק לומדי תורה, בכל עיר ועיר ובכל מקום ומקום, למען לזכות באחרית הימים, ביום אשר יגזור השי"ת לבוא בקצה היכל קדש הקדשים, ואחרי חליפות עידן ועדנים כידוע ליודעי יסורי נפשות עניות כמונו, עדי זככם כו', ואין לי בעולמי ולא כלום. ביום אשר הסתלק גוף קדוש, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ביום ההוא לוקח מאתי כל אשר יהי' לאדם בדמיון והזי', כהיום אין אני מקוה למאום, בכל אשר בבשר יסודו, הכבוד והתהלה הממשלה וההשתררות לא בשבילי נבראו, וכאשר יתפאר הגרזן על החוצב בו, ואין לי חלק ונחלה בכל האושר הלזה.

ולזאת ברור מילולי, ובנפשי אדברה, כבוד הרבנים הנזכרים שי' תלמידי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מדוע הרשיתם להנאחזים בכם, הלוך בדרכים עקלקלות, ולא עוד אלא עשיתם המעקשים למישור. עלינו לדעת כי הרע הנמצא בהעלם בנו, נראה גלוי בהסובבים אותנו.

רבנים, מדוע אתם חונפים את הסובבים אתכם, ותשאו פניהם בדבר הרחוק מן האמת, ועל הרוב קרוב אל השקר, ותמנעו את הטוב והישר מאתם, להדריכם בנועם הדרכים, אשר חננכם השי"ת ע"י כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זי"ע. מדוע אתם מגבירים החומר על הצורה, נושאים פני איש אשר ינעם זמירתו באזניכם.

רבי אלעזר כי מטא להאי קרא הוי בכי, ואמר, ומה תוכחה של בשר ודם כתיב בה ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו (מפני הבושה, רש"י), תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה. נזכור נא, כי מאתנו ידרשו, כל מכה וכל חבורה, בפצעי הנפש, אשר המצא ימצא באחד האנשים הנחשבים על דגל משמעתינו, מדוע לא העלינו ארוכה למשובתם, ומה נשיב ביום שידובר בנו, דברים של הבל, וטעמים של מה בכך לא יקובל, ומה נזכה את נפשינו.

צדיקים אנחנו בעינינו, וישרים בדרכינו, והאמת כי תועבות יתלונן בקרב לבבינו, נרימה המסוה, בעוד מועד, ונעשה חשבון בינינו ובין אבינו שבשמים, ואז אור האמת יכסה ארץ ומלאה, וכאשר אנחנו נשוב מרוע דרכינו, ישיבו לתחי' בעזרתו ית' את החללים ר"ל אשר הפלנו, והוי' יגיה חשכינו.

ואתם חסידי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ה' עליהם יחיו, אל תשעו בדברי שקר, ראו כי רעה ח"ו נגד פניכם, באתם במצולה, ועוד מעט וח"ו יושבת מאנ[ו]ש זכרם. עמדו אחינו עמדו, תנו יד וצאו מבארת טיט הבצה, והחזיק לב ויד אחיכם לסקל את הכרם, אשר גבלו ראשונים, בטהרת קדש הקדשים, ואז אור יהי' במושבותיכם.

שמעו לנאקת חלל, לב בן מורכם ורבכם, הזוחל ורועד מקול אביר הרעים, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, הצולל באזני, ועל ראשי יחולל לאמר, מדוע הבאת את עדתי עד משבר ח"ו, נטשת את הצאן בידי רועים אכזרים, חללת גפני כרמי, ח"ו, וזמרותיו כאלםינברה דובכ לא,הרהזאו השקב,הנחתב ירבד לפוכ יננה וזכ העפשה תחתו.ךירחאו ךינפב רשא תא עד,ורוקמו רבד תביס תעדל ץופחא ילבמ,תעדג ו... שי', עשו שלו' ביניכם ותנו לבכם ונפשכם על עדת החסידים, ה' עליהם יחיו, לנהלם בארחי יושר בלי נשיאות פנים, ורק בכוונה לשם שמים, ויהי אלקים עמכם.

ואל כבו' אנ"ש שי', התאחדו באמת ובלבב שלם, ללכת בהדרך אשר הורה לנו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואור ההצלחה בזכותו הקדוש יאהיל עליכם בכל אשר לכם בגו"ר, אם בקולי תשמעו ואת ערובת נפשי תגאלו, ותקיימו כאמור.

הנני בן מורכם ורבכם, נרצע לפקודת קודש, ונפשי מסורה בעדכם כבעד שאר אחיכם ואחיי הנעימים יחיו,

י"י ש"ס.