ה'קכט

ה'קכט

ב"ה ב' ר"ח שבט פ"ב

רוסטוב דאן

כבוד ש"ב ידידי הנכבד וו"ח אי"א מוהר"ר שמעון שי'

שלו' וברכה,

הנה כתבתי מכתב בארוכה לידידינו ר"ח שי' מאניסזאן, ושמה הנחתי כמה העתקות מכתבים שונים למען ברר לפניהם איזה ענינים, אשר ידעו ממצבם כאשר הם. ובבקשה לקרוא אותם בעיון. כן המכ' הנ"ל לר"ח שי' אשר יקראו אותו בדיוק.

ועתה אערכה הצעותי והוא המשך למכ' הנ"ל.

הזמן מכריח להקים בעזרתו ית' את הנהרסות, והוא ההגנה (להגין) וההשתדלות בכל עניני הדת, התורה, וקיומן של אחינו בית ישראל.

אתחיל מן החומריות, אם כי דבר וענין זה לא היתה חובתה מוטלת על חלקינו, בהיותי איש סודו ומזכירו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה זצוקנ"ע זי"ע, בעניני הכלל, באמרו, אשר הענינים החומרים, כמו שאלת תחום המושב, אשר כמה שנים נקרה עינינו ודקרה את לבבינו, ושאלת אי העבודה במושבי היהודים אשר הביאה לידי דילדול המקחים, על כל אגודת פשתים, היו כמה סחרנים, ועל כל אילן, או מדת עצים היו כמה תגרנים, ואיש את זרוע ובשר רעהו אכלו ר"ל, ובכל עיר רבו החנונים על הקונים, והדומה בענינים מענינים האלו. ואמר מפורש אשר רוב העסקנים, עוסקים בזה, ואשר הם יש להם ידיעה נכונה בזה, הם יודעים מהלכי הפוליטיק, ויודעים איך להשתמש בהם.

ובכל זה הנה בכל עת לבד אשר התענין לדעת מהנעשה אודות ישראל, לקח חלק גדול בזה. לפני נצב כמו חי עובדות שונות אשר היו קשורים באחריות מסירת נפש, אשר לא התחשב בזה כלל.

בשנת תרנ"ט תרס"א (אחרי נסעו ביחוד בשביל הטבת מצב החומרי, ואיוה כי גבירי קיוב והרבנים הגדולים מצארטקאוו ובויאן יקחו חלק בזה, עשה ועידה מועצה חשאית, בחורף תרנ"ח בקיוב, ובה השתתפו הגביר ש"ב רח"י ז"ל ברלין, הר"ש גורארי' ז"ל, הר"י הורויץ ז"ל בראדסקי, הארינשטיין), התחיל לעבוד כי חברת יק"א תבנה בתי חרשת לעבודה, בשביל היהודים, בתחום המושב (דבר שהתנגדו לזה הבאראן, ועוד, והפריעו בטעמים שונים, ובשביל זה התאחרה מילוי דרישתו על משך שנה), והעמיד פלך ויטעבסק, מאגיליעוו, מינסק, טשערניגוב (איזה בתי חרשת ביקש כי זאת ימסרו לאלה הבקיאים בזה, ובאשר הפריעו הנ"ל התאחרה המילוי, ובין כך נבנה בויטעבסק בית חרשת של חברה בעלגיאת, ובתנאי שלא יקחו יהודים חלק בזה כו', ואז נסע בעצמו לפאריז), ובמשך קצר פעל אשר יבנו תומ"י בפלך מאגיליעוו, ועפ"י דרישתו בא האדון פאליאקאוו לאזער למאסקוא, והוא קבל על עצמו הבאת דבר זה בפועל, ובמשך פחות משנה, נבנה הבית חרשת למטוה בדובראוונע, אשר היו לה כחמשה אלפים נפשות עובדים ועובדות גדולים וקטנים, ואשר ראו פרי טוב בעמלם. וכאלה רבות ענינים, המבוארים בסדרן (בספר דברי ימי עבודתו, אשר רשמתי בנוי על יסודות המכ' וההצעות בכל הענינים, שהי' בכל עת הן ברוחני והן בגשמי, והוא אצלי בכתובים, ובו יוכלו לראות משבצות תואר איש האלקים וצלם תבנית קדשו, גם בהנוגע לעסקנות הציבורית).

מי הוא זה אשר ידע מכל הנעשה סביבו, ובכח דאגתו, לילה כיום עבד בחדר משכיתו, רגע ליום יחשב, וכבוד אלקים הסתר דבר, כמה עמל ויגע בעת שהתברר משפטו של בייליס וכו'.

בפרוץ המלחמה, ראשית העבודה הבאה משונאי היהודים ימ"ש היתה לעליל עלילות ברשע, להרשיע את היהודים כי הן המה אוהבי האשכנזים, ובכן היו מרגלים שפיאנען. הנני זוכר כי בצום גדלי' שנת תרע"ה, בהשכמה נקראתי אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, ואבוא ויאמר אלי, שמע, בהמכתבים שקודם ר"ה (שקודם) היו הרבה פדיונות שבהם נזכר, בבקשת התעוררות רחמים, כי יוציאם השי"ת מהעלילות אשר שם עליהם, כי מרגלים הם, ועוד (ויבאר לי את הענין, כפי אשר שמע מאחד, שבא מסביבות וילנא וכו'), ואתחנן אל ה' בר"ה על נפשות ב"י ויחנני בעצה טובה איך לקדם את הרעה טרם שתתפשט ח"ו ע"י אמצעות שונאי ישראל, והנני חושב אשר בעזרתו ית' יכולים לעשות בזה ע"י אמצעות בירור כל דבר עלילה במקומה כאשר תצמח.

אמנם האינטעליגענטים שלנו, האוחזים בידי הקאדעטין (פארטיא מדיניות ק-ד), אין נאמנים עלי בזה משתי הפנים, הא' באהבתם לחבריהם בעלי מפלגתם, ועוד זאת כי חפצים הם בהעיקר (כלומר בדברים עיקרים, ביטול התחום וכדומה) יכולים לוותר על כמה ענינים פרטיים (מה שלפי האמת אינו כן, גם בדעה (לא שאינו אמת רק עפ"י התורה, זה ודאי שאין אנו יכולים גם לוותר ח"ו על צער מנפש א' של ישראל, בשביל טובה כללית, רק מי שחפץ בעצמו למס"נ, אנו אין יכולים למונעו מזה, וגם עפ"י השכל א"צ להיות כן)), ומעבר השני, מהעדר ידיעת עסקני הכלל הגדולים, תכונת נפש האמיתי של העברי היושב בערי השדה, ובכמה פרטים הם טועים בזה, ולפעמים ימצא כי גם הם יחשבו שהוא כן,

(והזכיר אותי בה בשעה על שיחה אחת שהי' לו עם אחד הגדולים מהנ"ל (שגם אני הייתי אז אתו עמו), ששאל אצלו כמה ענינים, בדבר היהודים האמת הוא, והתפעל אז כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, ושאלו איך יכול גם לחשוב כן, הלא זה נובע ממקורי השנאה של שונאי ישראל ועלילותם. ויען, ומדוע מחזיקים גם בזה פלוני ואלמוני מעסקנים הנודעים. ויאמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, פשוט הדבר לפי שאינם יודעים בעצמם כ"א עפ"י הצעות שלוחים, ובעצמם אינם יודעים תכונת טהרת לב בנ"י שי').

היום עלי לעבוד עבודתי ויטרידו אותי כדרך הרגיל, ולזאת קראתיך, והנני מעמיס עליך כי תחשוב מחשבה, ולעת ערב תתן לי הצעה והרצאה (א פלאן) איך לגשת לדבר כזה. ויכפול דבריו לאמר, אנכי הנני חושב אשר הכל תלוי בבירור כל דבר עלילה במקומה, ולהראות האמת ובזה יעקרו שרשה בטרם תעשה פרי רע ח"ו, אמנם איך לגשת לזה לא אדע, ובכן תתבונן בזה, וכנ"ל תתן לי מענה כי הדבר נחוץ ואיש לא ידע, ראה הזהרתיך.

לעת ערב כמיועד, הרצאתי, כי יובחרו שנים שלשה עורכי דין מהמפורסמים ואשר מהלכים להם בין השרים הגדולים, ולקבוע קבוצת אנשים בתור שלוחים מהירים להמקום אשר ח"ו בו נקרה מקרה עלילה, להחזיק שנים אנשים אשר יסובבו בהמקומות הקרובים לערי מערכת המלחמה, ואשר כל זה יעשה זאת אחד המפורסמים בשם, ואשר מדע לו בחוק ודין, ואיך לגשת, להיות על אתר בפ"ב, להתדבר עם כאלו בשם או במאסקבא, (טוב יותר ב[עי]ר פ"ב) ולהבטיח כי כל ההוצאה בזה, ישולם בדיוק. ויצאתי.

ובעוד שעה נקראתי, ויאמר לי החלטתי כי תסע לפ"ב, ותראה על המקום. דעתי נוטה לבוא בדברים עם גרוזענבערג, ואם עם קטן (ובשכר) עם גארדאן (עו"ד),10 וחפצי כי תסע תיכף. ובהיות כי לנסוע לפ"ב אין מסע כעת, ותוכל לנסוע עם הקוריער למאסקוא, ואגב תתעכב שם (אם יהי' נחוץ), ומשם תסע לפ"ב, וכאשר תראה שרק אפשר הדבר, לא תשאלני בטע"ג (רק תודיעני זמן ביאתך ומגורך), ותעשה כאשר תמצא נכון. אמנם [איש] לא ידע. וכן הי' כי נסעתי אז, ונסיעתי הביאה תוצאות נכונות (ומפני האריכות לא אוכל באר בזה), רק זאת אשר איש לא ידע, כי ידי קדש עשתה כל זאת, להציל כמה נפשות מישראל, דבר אשר בעתו התפעלו כמה מן העסקנים, איך מתבררים בסדר נכון, כל דבר עלילה.

ובהנוגע לדת וחיזוק התורה, אם אבוא לכתוב יהי' ספר שלם (ואקוה כי אי"ה כאשר יזכני השי"ת אקים את הספר הזה, אשר יהי' מחברת השני לספור הנ"ל או שיתאחדו יחדיו כו'), רק אחת הנני חפץ להדגיש, כי ראשית כל היתה עבודה הציבורית, ובדרכים בלתי נודעים לרבים, ובשמירה מעולה בכל פרט, הן בעצם הנהגת הענינים והן גם בסדרם החיצוניי, שלא יהי' ידוע לרבים, שזהו שמירת הנזק, אשר לא יפריעו המנגדים, שונאי הדת והדומה.

וכהיום אין לנו כל מאום, מהמרכז הנוגע לכללות אחינו בית ישראל, ה' עליהם יחיו, ולדאוג בכל הענינים. הרבה מהרבנים שי' מושללי היכולת כאמור, וכן מהבע"ב הנכבדים יחיו, אבל בכ"ז בהכרח לעשות בעזה"י דבר שיהי' לתועלת אחבנ"י בגו"ר.

א. בדבר החזקת התורה, בחדר וישיבה ותלמוד תורה אשר בזה כמה ענינים ואמצעים: א) לאחד כל החדרים וכו' ע"י מרכז, שפעולתו תהי' להגן מהמתנפלים ע"ז שלא כדין, ב) בהשתדלות הרחבת החוקים בזה, ג) השגת תמיכה מחו"ל בספרים, הלבשה א[ו]כל והדומה, ד) ובחיזוק ע"י אגרות מאמרים נדפסים (כמו שהי' עם העתון האח, אשר ת"ל ראינו בו תועלת רב).

ב. לעמוד על המשמר, בהנעשה בישראל, ע"י אמצעות ידיעות מחליפות עם הרבנים השו"בים, ואחוד כחות הרבנים, וההגנה בעניני הדת, שעפ"י דין וחוק הממשלה יכולים להתנהג ע"ח עצמם, כמו מקוה, בשר כשר והדומה, רק במקומות שונות, שלטון המקומי עפ"י בקשת או התעוררות מנגדי הדת עושים שמות ר"ל.

ג. לרכז את הרבנים הגדולים שליט"א ולעוררם כי ישפיעו מאורם על עם קדש, במכתבים לעוררם ולחזקם, כי לב ישראל ת"ל פתוחה היא לכל דורש כבוד התורה והדת, והימים שעברו ת"ל פעלו על כ"א ואחד לאחוז בדגל העתיק ישראל סבא, והיו עושים חיל בעזרתו ית', ויביאו תועלת רב אי"ה.

ואמת הדבר כי הם צריכים להשפיע גם לחוץ, עליהם לדעת כי הם היחידים אשר בהם יוכל בית ישראל להתחשב, והדרת קדש הלאום ואחריותו עליהם היא. ובכן עליהם לעמוד על משמרתם הקדושה.

ד'. להתענין בהנוגע בחומריותן של אחינו, כמובן באופן האפשרי. וחפצי להדגיש על אי הסדר, שגם במה שמתקבל תמיכה בשביל אחינו, מחו"ל, אין יודעים לכלכל בזה, וכאשר כתבתי במכתבי לר"נ שי' ראבינאויץ דבר הרעב ר"ל אשר בהקולוניעס, בפלכי חערסאן וניקולאיעוו, וישראל עם קדש, בעירות הגדולות, אין יודעים מזה כלל, ואין מי שישמיע קולו ברבים, לאמר אחינו גועים ברעב ר"ל, וליתן להם הלואה זמנית, הלא איכרים המה, בעלי עבודה, בעלי אחוזה, ויתן ה' ויבואו ימי הקיץ, וגם אדמתן תתן יבולה. ועדי אז צריכים לבוא בעזרתם להחיות נפשם ברעב נורא כזה.

עוד דבר, בקיץ העבר בסופו הגיעני דרישה וחקירה, מאחד היושב באמעריקא, בעיר מאריעטטע, שואל האם קבלה הישיבה, והרבנים החסידים או סתם רבנים, עזרה מן הקאמיטעט האמעריקאני, אשר ישב במאסקווא, מטעם ישראל, יושבי אמערי', אשר קיבצו ואספו סכומים נכונים, ביחוד בשביל ישיבה (כלומר כל הישיבות הרבני, שומרי משמרת הקדש, ואשר סבלו ר"ל מהפרעות[)]. ועניתי לו בארוכה, אך לא אוכל להעתיקו מפני האריכות, ושם כתבתי, כי בגלוי לא קבלנו, ורק אשר לאחד מידידינו אנ"ש שי' שבמאסקוא, האדון מר מ[א]ניסזאן השיג תמיכה זמנית (באופן שלא נודע אשר זהו בשביל ישיבה), אשר מזה יוכלו להבין, הרוח שנדף בהקאמיטעט, אשר היו צריכים להעלים שם ישיבה וכדומה, אם מפני היושבים, או מפני מנהיגי המדינה, והדומה.

אשר כל זה נראה לנו לדעת, עד כמה נחוצה לנו מרכז גלוי, שיוכל לדבר גלוי, שיהי' לו רשיון גם אם מכווץ, אז הלא יוכל להתשפט אי"ה.

ראשית דבר נדרש לנו, דבר מאושר, יהי דבר קטן אבל שיהי' תוכנו מרובה בעזה"י, ואת זה הנני מבקש מכם לדרוש ולחקור אופן האפשרי עפ"י החוק.

דעתי היתה נוטה כאמור במכתבי למר ראזענהיים, וכן בהמענה למר גארדאן (אשר זה הנני שולח בכת"י, כי לאחר הקריאה אותו, ייטיבו לשלוח אותו למר ג[א]רדאן, וכוונתי בזה שידע ר"ח שי' מאניסזאהן מה לענות להנ"ל בדבר השילוח), כי שלשת הרבנים שבמאסקבא (ורק אלו מטעם הכמוס, הרב ראבינאויץ, הרב ר' אהרן שי' בעלינקע, והרב ר' שמעון שי' לאזאראוו[)], יבקשו רשיון מהממשלה דבר השגת תמיכה להתלמודי תורה'ס והחדרים הנמצאים במרחבי המדינה, ולהטיב מצבן.

ועתה אקצר בכל האפשרי, והוא היוצא מכל הנ"ל בב' המכתבים, זה ואת אשר כתבתי לידידינו ר"ח שי' אשר שניהם אחד הוא,

א'. לברר אם יש אפשרות ליסד חברה בשם "רעליגיאזנע סאוויעט, צענטראלנע".

ב'. אם אפשר לקבל רשיון על חברה אשר מטרתה תהי להטיב להתלמוד תורה'ס שבכל המדינה בשביל קבלת תמיכה מחו"ל והפראגראממע בזה.

ג'. לברר אם ישנם איזה קאמיטעטין הדואגים בעד סובלי הרעב מאב"י ד' ירחם.

ד'. לברר עפ"י חוק אם אפשר להשיג רשיון על צייטונג בשפת לשון הקדש, ותוכנו יהי' דברי ימי ישראל ותקופותיו, בתור וואכען או מאנעטס שריפט, ולהודיע האם יש דפוס עברי במאסקוא ופ"ב אותיות עם נקודות.

ה'. לייעצני אם בחירתי בהשלשה הנ"ל נכונה.

ו'. שאפשר להשיג רשיון להביא הספרים שמנדבים האדונים בעלי דפוס ראם בשביל עניי בני ישראל, בלי תשלום משלוח, והוא ע"י שבא כח הממשלה בליטא-פולין בעיר וילנא יקבל זה בתור "תשורה לעניי ישראל ברוסלאנד" ויביא[ו]ם על חשבונם כולן או שיוזילו המחיר כפי האפשרי, וימסרו זאת (להחברה דשלשת הרבנים הנ"ל ואם צריך זמן רב עד כי יתאשר זה מהממשלה, אז למסור) להקאפעראטיוו העברי שבמאסקוא למען לחלקם במרחבי המדינה (וכפי אופן הבירור כן יענו תומ"י במכ' להאדון מר גארדאן, כאמור במכתבי).

ז'. לברר ולידע איזה אגודות ישנם כעת במאסקבא ופ"ב, המשתדלים או עוסקים בטובת אחינו הרוחני והחומרי, כי שמעתי אשר ישנה חברה אשר ענינה להדפיס ספרי ישראל בשביל לחלקם ביעקב, ובטח ספרי קדש, והמענה אבקש לשלוח לי בהקדם האפשרי, ורק ע"י הזדמנות נוסע, ולא ע"י פאסט. ואפשר כי מר סארין יסע בזמן אשר יהי' להם איזה מענה על איזה מהשאלות.

ואכפול הבקשה אשר איש לא ידע מזה, זולת שלושת אלה האמורים הר"א שי' מאניסזאן והר"ח שי' וכבודו, ולא יותר.

וכאשר ימצאו הצעתי דבר השלשה הנ"ל שי' נכונה, יעורר זה ידידינו ש"ב הר"ש שי' מעצמו, ויתנו כח רב על זה שיבוא אל הפועל בעזה"י בהקדם, אם רק אפשרי הדבר. כמדומה לי שאינני רואה בזה שום חסרון, ומכ"ש להתחלת אור, ואי אפשר להאריך.

ידידיי היקרים יחיו, בריאותי חלושה, השי"ת יחזקיני, וידי מלא[ו]ת עבודה, בכמה ענינים, ומעוטף בצער ועגמ"נ. ות"ל ישנם גם דברים טובים, ידיעות טובות מהנהגת אנ"ש שי' בכמה מקומות במדינתינו פותחים ישיבות חדשות, חדרים ותלמוד תורה'ס. כן מחו"ל ת"ל ישנם מכמה מקומות ידיעות טובות, אך הכל צריכים לעשות, הכל צריכים עבודה, ועבודתי האמיתית ללמוד ולהתייגע ולעשות בבית הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לעמול על דברי קדש, הזמן הולך ובהכרח לעשות מה שעושים, ומה יהי' אחרית דבר, יום ירדוף יום, והמלאכה מתגברת ואין לי עוזר אמיתי, רק השי"ת ירחם ויזכינו אשר יתעוררו ידידינו אנ"ש שי' בכל מקום ומקום, לקיים פקודת מורם ורבם זי"ע להיות בעזרי, ולהשתתף עמי בכל אשר תשיג ידם, איש ואיש, כולנו יחדיו, יברכינו השי"ת בגו"ר.

והיו ברכה ושלו' כאו"נ והדו"ש ש"ב מוקירו ומכבדו,

י"י ש"ס

במכתבי לכבוד הרבנים הר"א שי' והר"ש שי' כתבתי שם באם שימצאו לנכון מה שכתבתי בדבר שלשת הרבנים שי' והר"ש שי' יאמר להם זה מעצמו כנ"ל, אמנם בתור דחי' יוכלו להגיד כי צריכים שאלה, יכולים לדייק בקל את האמור שם להשתדל לטובה ולברכה. והאל ית' יעזרינו ויזכינו בזכות הגדול, ועינינו תחזינה בטוב בית ישראל, בתורה עבודה והדרת קדש וטוב גשמי.

בברכה.