ה'קכה

ה'קכה

ב"ה א' ט"ו טבת פ"ב

התלמיד מר אלחנן שי'

שלום וברכה.

מכתבך מז' כסלו העבר קבלתי, והתענגתי ענג רב על אשר יסדת ללמוד שיעור גמרא חולין עם פרש"י ותוס' אחר תפלת ערבית ולימוד בעין יעקב בין מנחה למעריב.

והתפארת העולה ע"ג העטרת (כלשון הזה נמצא במקובלי' המסתירים דבריהם בדברי פשט ומחקר, ובדא"ח מתבאר היטיב בדיוק, ובסגנון קצר, היא דיא שיינקאייט ואס קומט ארויס פון אור מקיף, דזה הכלל, דהפנימי פועל בהפנימי ובהכרח שיפעול גם בהמקיף, והמקיף פעולתו הישרה היא בהמקיף ובהכרח שיפעול גם בהפנימי (וטעם הדבר להיות כללו' הציור הוא של תיקון, ובתיקון כל מקיף יש לו גם פנימי, וכל פנימי בהכרח שיהי' לו מקיף, אמנם מה שבא בגילוי המקיף פועל בהמקיף, והפנימי כו', ומ"מ להיותו בבחי' התיקון פועל גם בזולתו כו'), ועם זה נשמר כלל השני דהכל הולך אחר המעמיד, מי הוא העיקר, הפנימי או המקיף, ולכן כאשר לימוד התורה, כמו ע"ד שסדרת הוא ענין מקיפי, כלומר חיצוניות עשו אגודה ללמוד כנ"ל, ומ"מ מוצאו מהפנימי, להיותך תלמיד תו"ת, מחונך כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר שמו הקדוש עליך יחופף, וכאשר תקיים רצונו הקדוש, זכותו הטהור ועזרת קדש ישע אלקים עליך יאהיל, להאיר לך בנפשך לחזקך לתמכך ולסעדך, אשר בכל אשר תפנה תשכיל ותצליח בגו"ר. ועטרת זו דרוחא קדישא דטהירו עילאה בפועל זה מאירה בתפארת העולה ע"ג העטרת) הוא לימוד פרק תניא, לכה"פ לפני אנשים מיוחדי' יהי ד' בעזרתו להצליחם בכל אשר להם.

ועליך המצוה וחובה לעבוד בזה בחריצות להגדיל האגודה של לומדי ע"י וגמרא, ולהמשיך כל אשר יעלה בידך, מבלי הסתכל הסובב אותו, ולשום עין אהבה על הראוים לקבל דברי קירוב לגלות למו מהאי שופרא דיעקב אבינו, שהוא בחי' יו"ד עקב, דגם בעיני עקביים דאכו"ש עסק ומו"מ צריכי' להמשיך היו"ד דחכ', והיינו בחכמת התורה, ראשית כל החובת גברא לקבוע עתים לתורה גם בחול (ומכ"ש בש"ק ומועד), ובעסק מו"מ צריכים להתנהג בהנהגה טובה וישרה, בהפרשת מעשר כתיקונה (כי גם מעשר כספים שמה מעשר, וכבר הסכימו והחליטו גאוני עולם והאלקי' על ידם, שיקויים היעוד המובטח עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר, ומותר לנסות כדאמר בתענית, והוא דבר המחזק את האמונה וגם את הכח הגשמי, למי שמתנהג כשורה, אשר ההוספה מרובה על העיקר),

בחיבת הקדש ועניני עבודה, עצם עס זאל זאיין טאיער תורה ומצות, און גיערט דיא וואס זאיינען זעך עוסק אין דעם, לתמוך ידי לומדי תורה, להשתדל שיהי' ת"ת חדר ומלמד טוב, ולקרב את הנערים, בקירוב הלב והדעת, לפעמי' במתנה של בגד ספר כו' ולהתענין בזה להגדיל תורה.

בתיקון המדות בין אדם לחבירו, לראות גם בהזולת צד הטוב, ולהבין זה מעצמו (פון זיך אליין), הלא בעצמו הנה כל אחד יודע עד כמה כבד לו לשבור את רוע לבבו ולהפוך את מדותיו הרעים, כי כל אדם יודע הוא נגעי נפשו, במה שהוא, הוא רק מחפה ע"ז לפני הזולת, אינו חפץ שזולתו יודע מסתריו, אבל בעצמו הוא יודע בטוב, כי כל אדם מנוגע ר"ל זה בטבעו שקרן, זה בטבעו רתחן, זה בטבעו מקנא, זה בטבעו קר, זה בטבעו אוהב וחומד הכל ורק לעצמו, הוא צריך לכל דבר (ולזולתו די ומספיק לחם יבש וכו'), ועד אשר מרחם השי"ת ושוברים איזה מדה רעה ומגרשים אותה עולה זמן נכון וביגיעה גדולה, ומכ"ש להחליפה ולהמירה במדה טובה זה משחיר את הפנים, מיא וערט גוט פאר שווארצט ביז מיא קומט צו א שטיקל אמת. וא"כ כאשר כה יביט על הזולת, דגם הזולת יש לו ג"כ מכאוביו הפרטיים (מה שעל הזולת שהוא לא טוב, נעמט זעך דאס געכער צוא, מכמו על עצמו), ומ"מ הלא בחיצוניות אינו ניכר כ"כ, א"כ הוא טוב וראוי לקרבו, בדרכים ואופנים יכולים לפעול בעזרתו ית'.

ועתה כתוב לי ממצב עירך בחדרי' ות"ת, מי הם המלמדי', האם לומדי' בטוב, כמה מלמדים (אם שהם כמו ת"ת או כל א' לעצמו), וכמה נערי', הנהגתם וכשרונם, אם יש להם הצטרכותם, מי מנהלם.

כן מוכרח הדבר אשר תתדבר עם העיירות הסמוכות לך, אם יש שם מהתמימים שי' מי הם תכתוב פרטיות האדרעסין, וגם תעוררם על זה. ולדעתי באם ביכולתך הן מצד בריאותך (ואם יש לך בגדי' חמים כדבעי) והן באם שאפשר לך להניח את מי שילמוד השיעורי' בע"י גמרא ותניא על משך נסיעתך, הי' חפצי כי תסע על חשבון שלי בל"נ לשלשה העירות שאתה מזכירם במכתבך, שקלאוו, אמציסלאוו טשאוס, לראות בהנעשה בהם בדבר לימוד ע"י וגמרא (אשר באמת זהו והדומה, הי' עמודי בית ישראל בכל עת, הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר (אשר בנקודת האמת קוב"ה אורייתא וישראל כולא חד, וכל אות של תורה גם דלא ידע מאי קאמר, פועל ישועות באור נפשו, בכל עניניו, וכאשר ראינו ורואים במוחש, שזה מכריח אותנו לומר אז בא אידין איז ניטא קי[י]ן פשוטים, אלע אידין, ולכן גם הפשוטי' ביותר הם נעימים ויקרים כו' ובנים לד' אלקינו) הי' לו אגודה ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור תהלים, עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדי' משניות אחר התפלה, דרגא גבוה יותר, בין מנחה למעריב אגדה, אחר תפלת ערבית שיעור גמרא, תניא, גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מר' עקיבא ורשב"י, ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקדש. בשבת קדש היו לומדי' מדרש, פרקי אבות, חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פי' אוה"ח פנים יפות ובאר מים חיים), ולפעמים גם פי' מתו"א או לקו"ת וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו').

בשקלאוו ישנו רב שי' (אנכי אינני מכירו, ובד"כ אינני מכיר גם מאנ"ש שי' הקרובים ג"כ, אך הוא כותב לי ועניתי לו), ובטח יהי' בעזרך בכל האפשרי. אמציסלאוו וטשאוס לא אדע בפרטיות כלל רק תקוותי חזקה, דכאשר תכנוס בזה יהי' השי"ת בעזרך ותפעול הרבה בעזרתו ית'.

ועליך הנני מעמיס עבודה זו כאמור, באם שלא יתקלקל ח"ו הלימוד במחנך, ובטח כבר רכשת במקומך אחד או שנים אשר יוכל למסור להם סדר הלימודים על משך זמן קצר ותקיים כאמור לנסוע למקומות הנ"ל. והנני שולח לך בזה מכתב כללי, וכללי כעין פרטי להג' מקומות הנ"ל ואשר סביבן (כי אפשר ימצאו עוד איזה עיר קטנה הנכנס בכלל הא[מ]ור כו'), וכן הנני שולח לך סך ת"ק רו"כ על ההוצאה של הנסיעה.

והאל הטוב יצליח לך בגו"ר. עבוד ויעזרך השי"ת.

בכל מקום היותך תשתדל עבור תו"ת, וקופת רבינו, ודבר רמב"ן אשר נעזב מאד.

יש םוחנ 'ר ומש דחאמ 'כמ יתלבק רבעה א"נמ ישדחב יכ יתרכזנ התע'...

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.