תרצד

חותם בברוך). ועפ"ז י"ל ענין דברי ירמיה. ר"ל שבימיו נתרומם ונסתלק שם י"ה מלהאיר בהמדות. הפך ההארה דבחי' י"ה בהמדות וכה"ג פי' בילקוט דקס"ה ע"ד רמז תתקצ"ט ירמיה שבימיו נתרומם מדת הדין כו' ומיהו שם אפ"ל המכוון ע"ד אשר תייסרנו י"ה עיין בסש"ב פכ"ז. קיצור ענין ההילול ל' בהילו נרו מעורר גלוי אור. וענין הללויה. המשכת ג"ר בז"ת אז דוחה היצה"ר.

(וזהו מעלת שילוח אליהו שיהי' והשיב לב אבות שהם ג"ר על בנים שהם ז"ת כו'. וזהו עין עלי עשור. עשרה נימין ועכשיו רק הארה מג"ר):

הללי נפשי את הוי'. נפשי היא בחי' מ' נפש דוד.

(להעיר מענין אשר לא נשא לשוא נפשי. בלק"ת פ' שלח ד"ה אני. דרוש השני. ומענין עולם שנה נפש. מענין נשבע ה' בנפשו. במא"א נ' כ"ג. נפש כי תחטא כי יש בה אחיזת כו' ור"ל על נפש שלמטה. וע' זח"ג ויקרא די"ג ע"א ע"פ נפש כי תחטא ודכ"ה ע"ב. ושם ענין והיתה נפשי אדוני צרורה בצרור החיים את הוי' אלקיך. תוצא הארץ נפש חיה. ופי' צרורה בצרור החיים ע"י נר"נ המתקשרים למעלה כו'. וזהו ענין הללי נפשי את ה'. שזהו ענין צרור החיים). הוי' הוא ז"א י"ה הם חו"ב דז"א (ע' זח"ג באדר"ז דרצ"א ע"א בגין דהאי בן שהוא ז"א נטל סימנוי דאו"א שהוא בחי' י"ה אקרי דעת דהוא סהדותא דתרווייהו כו' ובזהר במדבר דקי"ח ע"ב בגין די"ה עדות לישראל ודאי) ו' ו"ק, ה' אחרונה היינו עטרת היסוד.

(וע' בת"א ס"פ תצוה בד"ה ביאור הדברים אין השם שלם. הנה שם הוי' הוא בז"א וכסא במל' כו' עד והנה זהו בחי' ו"ק. והא מל' דז"א אף הוא מפרצוף דז"א עצמו. כנודע בכוונת הלולב והאתרוג. וכסא הוא פרצוף המ'. עכ"ל שם. ובמא"א א' סעיף ק"ע אתרוג הוא המל' דדכורא עטרת היסוד וכן נק' לפעמים כל פרצוף הנוק' עכ"ל וע' זהר ויצא קס"ב ב בפירוש ברכות לראש צדיק. ובמא"א אות ריש סעיף ג' ראש צדיק נק' עטרת היסוד והברכות בו שראשי נמלא טל עכ"ל ור"ל טל גימ' יוד הא וא"ו שנמשך בעטרת היסוד הנק' ראש צדיק כדי להשפיע לנפש דוד. וזהו כענין אהבת דוד ויהונתן כי יהונתן יש בו ג' אותיות יה"ו. נתן י"ל מה שנמשך בעטרת היסוד ומשם נשפע לדוד. עכ"ה) לזה אמר הללי נפשי את הוי' היינו שבחי' מ' מקבלת הארה והשפעה מן הוי' היינו ז"א.

(נ"ב וזהו עצמו ענין והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך דאיתא במא"א צ סעיף י"ט צרור החיים נק' יסוד דנוק' שנצרר בה יסוד אל חי. גם יסוד ז"א נק' צרור החיים. כי שפע המוחין הנק' חיים הוא צרור בו עכ"ל וא"כ כשנפש דוד שהוא מ' צרורה ביסוד ע"ד ונתתי שלום בארץ וברית שלומי לא תמוט. ולשלום אין קץ. והיינו שיהיו ג"כ תרין ריעין ע' סד"ה שובה ישראל עד בענין אהל בל יצען כו'. וזהו ע"י הללי נפשי את הוי'. ועיין בת"א פ' וישב סד"ה בכ"ה בכסלו בפי' הללויה הללו עבדי הללו את שם הוי' עכ"ה) קיצור הללי נפשי מ' את הוי' ז"א.

(וענין והיתה נפש אדוני צרורה כו') ענין ה' אחרונה של שם שהיא ג"כ בז"א (ונק' ראש צדיק. שראשי נמלא טל).

ב אהללה ה' בחיי אזמרה לאלקי בעודי. פי' בחיי היינו שתקבל ויהיה המשכת אורות מז"א למ' כי אורות נקרא חיים (נ"ב עמ"ש בד"ה וארשתיך לי בפירוש לבי ובשרי ירננו אל אל חי. וכן ענין כי עמך מקור חיים. ובפרד ערך חיי המלך כ' כי המלך הוא התפארת וחיים שלו הם