תרעו

דרך הוי' שהדרך להיות ש' הוי' הוא ע"י י"ג מכילין דרחמי חנון ורחום כו'. וא"כ לפ"ז אתי שפיר יותר מ"ש מה היא אומנתי א"ל רחמן. כי הרי אומנתו ית' זהו שמהוה כל העולמות עליונים ותחתונים והיינו ע"י ש' הוי'. והרי להיות המשכת ש' הוי' מעצמות אור א"ס ב"ה זהו מחמת שהוא רחום וחנון ועי"ז דוקא נמשך ש' הוי'. לכן הרי אומנתו ית' הוא שהוא רחמן.

והנה כתיב הבן יקיר לי כו' רחם ארחמנו ועמד במדרש מהו ענין כפר הרחמים. ואפ"ל כי הנה בשורש רחם יש ב' ענינים א' רחמנות כנ"ל. הב' לשון פטר רחם וכ' בש"י שי"ל משום כי כן דרך האשה לרחם על בן בטנה היוצא ממעיה. ע"כ נקרא רחם ג"כ לשון רחמים. וז"ש התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה ישעי' סי' מ"ט ט"ו. ולפי שהנשמות נק' העמוסים מני בטן ע"כ נאמר הכפל רחם ארחמנו שראוי שיהי' המשכת הרחמים עליהם ביתר שאת ויתר עז. גם מצינו רחמים שענינו אהבה כמו ארחמך ה' חזקי תלים רסי' י"ח ופרש"י אאהבך כדמתרגם ואהבת לרעך. ותרחם. ויונתן תרגם ארחמך אחבבינך א"כ הוא תוקף האהבה. וא"כ עפ"ז י"ל כפל ענין רחם ארחמנו. לשון אהבה וחיבה ולשון רחמים שהרחמים מחמת אהבה וחיבה היא רחמים גדולים. ע"ד ואהבת לרעך כמוך ממש. והנה ש' הוי' הוא אהבה כדפי' בזהר ואתחנן דרס"ז ע"ב. וזהו אהבתי אתכם אמר הוי', וכן אמרו דש' הוי' הוא דחילו ורחימו. רחימו ודחילו. נמצא ש' הוי' יש בו ב' בחי' רחימו ועפ"ז יובן ג"כ מ"ש אומנתי רחמן כו'.

קיצור חנון ורחום שיהי' נמשך מעצמות אור א"ס ש' הוי' וזהו שאומנתי רחמן. גם בשורש רחם הוא ג"כ ענין פטר רחם. מרחם בן בטנה. וזהו הכפל רחם ארחמנו. גם ארחמך ל' אהבה וכן ש' הוי' אהבה דחילו ורחימו כו' וזהו ג"כ שאומנתי רחמן.

(ג) ילקוט פ' עקב ע"פ כי אם שמור תשמרון כו' ללכת בכל דרכיו סוף רמז תתע"ג, אלו הן דרכי המקום הוי' ה' אל רחום וחנון וגו' ואומר כל אשר יקרא בשם ה' ימלט ביואל סי' ג' וכי היאך אפשר לו לאדם ליקרא בשם ה' אלא נקרא המקום חנון ורחום שנאמר חנון ורחום ה', אף אתה הוי' חנון ועושה מתנת חנם, נקרא המקום רחום שנאמר כי אל רחום ה' אלקיך אף אתה הוי רחום עכ"ל, וכ"כ בירמי' רמז דש והוא מהספרי, מובן דפי' חנון ורחום הוי' זהו שעושה מתנת חנם ועמ"ש מזה בלק"ת סד"ה ואתחנן אל ה', ובמ"א נתבאר שיש להבין ענין בכל קראנו אליו, שאמרו אליו ולא למדותיו, וכאן אומר דפי' אשר יקרא בשם ה' הוא ע"י הדבק במדותיו שיהי' חנון ורחום, ונת' שם שענין בכל קראינו אליו זהו ק"ש, וא"כ יש ב' בחי' קריאה הא' ע"ד ק"ש ותפלה וזהו בכל קראינו אליו, ולא למדותיו, והב' ע"ד קריאה והמשכה זהו ע"י שידבק במדותיו, וע"ד אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה וכן אמרו כל הקורא בתורה כאלו קורא בשמותיו של הקב"ה, ועמ"ש מענין פי' קורא בתורה בת"א בד"ה לכן אמור לבנ"י ובלק"ת פ' ואתחנן בד"ה ענין אחד ואהבת.

(ד) בשל"ה במסכת פסחים סוף דרוש חמישי מצה עשירה דף קע"ד ע"ב וז"ל עוד יתורצו שני פסוקים חנון ורחום הוי' ארך אפים וגדל חסד, וכתיב רחום וחנון הוי' ארך אפים ורב חסד, תלים סי' ק"ג ח' (ועיין מפסוק