תרסו

במד"ר משמגן אני ביסורין מי מעמיד הדלת שגמיו וזהו שלשה מתנות טובות ניתנו לישראל וכולן ע"י יסורין, ואדמ"ו פי' שככה לו שגם בחי' ככה מקבל באהבה ורצון וזהו ע"ד חסד ומשפט אשירה כו': מד"ר פ' נשא פי"ד דר"ס ע"ג גבי נשיא לבני אשר אשרי העם כו' אין אישורן של ישראל אלא על שבחרו בהקב"ה כו': ילקוט ח"א פ' יתרו סוף רמז רצ"ט כל אותו הדור ששמעו קולו של הקב"ה זכו להיות כמלאכי השרת כו' עליהם הכתוב אומר אשרי העם שככה לו וזהו כמ"ש העמה"מ ב' הזהר פ' שלח: בפ' פנחס דרמ"ח ע"ד בד"ה עולת תמיד שדי לא מצאנוהו שגיא כח כו' לבא בטרחות על ישראל וכיון ששמע משבח התחיל משבח ואומר אשרי העם שככה לו כו' לפ"ז י"ל שככה ל' שיכוך ונחת: בפ' ואתחנן רמז תתל"א כמ"ש בפ' יתרו הנ"ל: בילקוט בישעי' רמז ש"ס דנ"ז א' קאי אלע"ל: ת"ז דק"י ע"א: זח"א דף ד' ע"א: ז"ג עמוד ק"ל זכור ושמור כו' זהו ענין שככה לו כו': עמוד קס"א שככה לו משה כו': זח"ב תרומה דקל"ח סע"ב גבי ואתה ה' אל תרחק כו' זה שככה לו שה' אלקיו, א"כ משמע שככה לו קאי על מל' הנק' כה שה' אלקיו קאי על ז"א וזהו ג"כ ענין שמור וזכור כו': פ' בראשית דמ"ה ע"א סוף היכלא שתיתאה ודף מ"ה ע"ב בסוף היכלא שביעאה מבואר שזה קאי על ההמשכה ממקור הראשן מא"ס ב"ה בבחי' זכור ושמור והוא ע"ד זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כו': זח"ג פ' אחרי דס"ב ב' אז תתענג על ה' וגו' אשרי העם שככה לו כו' נ' כי אשרי לשון תענוג וזהו אז תתענג כו': דס"ג ע"ב בענין העצה של השעיר דיוהכ"פ שזהו ע"ד נפלאותיך ומחשבותיך אלינו לכן עז"נ אשרי העם שככה לו כו': דס"ז א' גבי לפני הוי' תטהרו כו' כשלג ילבינו כו' עז"נ אשרי העם שככה לו, ור"ל המתקת הדינין וכענין ויעבור אלקים רוח על הארץ וישוכו המים בפ' נח, פרש"י לשון הנחת חמה ות"י ואשתדכו שהוא ענין שקט וכ"ז נמשך מבחי' המשכה מע"ק ששם הוא נוה שאנן והשקט משום דלית שמאלה והיינו שככה גלוי מו"ס דשקיט ושכיך כו' והיינו הוי' בבחי' אלקיו כי לפני הוי' תטהרו: דע"ג ב' גבי חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן כו' אשרי העם שככה לו כו': בפ' ויחי דרכ"א א' בענין שנוטלי' ד' מינין שבלולב ונעימות בימינך נצח עז"נ אשרי העם שככה לו כו': נשא קל"ג סע"א כנ"ל: פ' שלח דקס"ג ע"א על ההוא דרא כתי' אשרי העם שככה לו כנ"ל בשם הילקוט יתרו סוף רמז רצט: ח"ג דרכ"ג ע"ב: דרמ"א ע"ב שע"י תקון התפלה והכוונה כדבעי עז"נ אשרי העם שככה לו, שכולהו נעשו סניגורין כו': באדר"ז דרצ"ב ע"א: ודרך כלל בענין שככה לו יש פירושים הא' דקאי על השכינה והקב"ה, ור"ל ממכ"ע וסכ"ע, הב' זהו יחוד העליון ושמקור ההמשכה נמשך מא"ס ממש כמ"ש בזח"א מ"ה א"ב ובפ' אחרי דס"ז א', הג' על המשכת התורה קו האמצעי בריח התיכון כו', הד' ע"י התפלה יש בהם כח להמשיך שפע הרצון מא"ס ולהמתיק הדינין כמ"ש בזח"ג דרמ"א ע"ב ולפ"ז י"ל פי' שככה לו ל' שיכוך לשכך הדינין כו', הה' ע"ד משה ידבר שככה גי' משה וכן בשגם: הו' ע"ד ככה יעשה לאיש, עין לא ראתה כו' יעשה כו' עוי"ל ככה כ"ה בינה ככה מ', או להפך, עוי"ל ב' כפין ב' כתרים שקשרו להם ע' בלק"ת בד"ה אני ישנה בענין כפתחו של אולם.