תרלח

מעמק חברון הלך להשלים אותה העצה העמוקה כו' כי אברהם בחר השעבוד תחת גיהנם, וענין עמוקה היינו כי סתם עצה זהו בחו"ב, אבל עצה עמוקה היינו מבחי' עמקו מחשבותיך והוא כמ"ש בזח"ב ס"פ תצוה דקפ"ז סע"א ע"פ הוא גלי עמיקתא, דאי לאו חשוכא לא יתגליין עמיקין כך ע"י החושך דגלות מצרים נמשך להיות מגלה עמוקות שהוא ענין מתן תורה שהיא מבחי' עומק המחשבה וע' בלק"ת פ' תצא בד"ה כי תהיין לאיש, בענין מגלה עמוקות מני חושך ועמ"ש בפי' ממעמקים בלק"ת שם בביאור ע"פ ולא אבה הוי', שהם ע"ס הגנוזות, וע' בד"ה תקעו בחודש דרוש הראשון פ"ב גבי ממעמקים קראתיך ובד"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול פ"ד גבי וכמ"ש ממעמקים קראתיך הוי' מובן ממעמקים היינו בחי' ש' הוי' דלעילא ר"ל שלמעלה מאצי' כו' וכן פי' בעמה"מ שער י"א ס"פ י"ג דס"ד ע"ב דפי' מה גדלו מעשיך הוי' היינו ש' הוי' המאיר באצי' יוד חכמה ה' בינה כו' עכ"ז מאד עמקו מחשבותיך היינו חכמה שבכתר שהיא נק' מחשבה עמוקה ואינו מושג כלל בחו"ב דאצילות כו' ע"ש.

(ג) ענין מה גדלו מעשיך ה' בתד"א ח"א פ"ב בא וראה כמה מיני בהמות ומיני חיות ומיני עופות יש בעולם וכמה מיני דגים יש בים שמא קולו של זה דומה לקולו של זה או מראה כו' הא לא קול ולא מראה ולא דיעה ולא טעם של זה דומה לזה. וכך שנו חכמים במשנה ספ"ד דסנהדרין להגיד גדולתו של ממ"ה הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות כו' וממ"ה הקב"ה כו' לכך נאמר מה גדלו מעשיך ה' עכ"ל ועיין מזה בת"א פ' וארא בד"ה וידבר אלקים כו' וארא אל אברהם, ועכ"ז ענין עמקו מחשבותיך זהו הגבה יותר וכנ"ל ססעי' ב'.

(ד) ובאג"ה סי' ל"ו פי' עמקו מחשבותיך עמקו ל' רבים שיש בבחי' מחשבה עמוקה זו ב' בחי' פנימי' ואחוריים פנימי' היינו פנימיות התורה ואחוריים זהו נובלות חכמה שלמעלה תורה, וחיות העולמות בחי' מה גדלו מעשיך בטל גם לגבי אחוריים שבעומק כו', ועיין מענין נובלות חכמה בביאור ע"פ תורה צוה פי' שהוא ענין הנק' ושער רישי' בחי' השערות נק' נובלות לגבי עצם מו"ס ובד"ה ואהי' אצלו אמון פי' שהם בחי' גלגלתא ומו"ס, וע' בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי בפי' יערוף כמטר תזל כטל כו', ועמ"ש מענין סתים וגליא שבתורה שהם ב' בחי' עומק הנ"ל בסידור בהביאור ע"פ ועשו להם ציצית בפירוש עוטה אור כשלמה.

(ה) עמ"ש עוד מענין עמקו מחשבותיך בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני שם פי' דהיינו חו"ב דאצילות, וא"כ מה גדלו מעשיך הוי' היינו ז"א דאצילות, עמה"מ סד"ב, שלה נבב רפוב, פר"א יט ס"ח קכ"ג, ר"ח שער היראה פ"א ד"ו ע"א וז"ל ופי' שבעשייה הגשמיות מענין השמים והארץ והים ושאר הבריות הגדולות אנו תמהים ואומרים מה גדלו מעשיך וכו' וא"כ זהו ההפרש בין מה רבו מעשיך דקאי על ריבוי הבריות אבל מה גדלו קאי על הבריות הגדולות ולכן ארז"ל חמשה קנינים קנה הקב"ה בעולמו שמים וארץ קנין א' וכן עד"ז הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, ולפע"ד אפ"ל מה גדלו מעשיך ע"ד מארז"ל פ"ט דברכות דנ"ח סע"א תנא משמיה דרע"ק לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף, דהיינו