תרכו

כי ע"י והוא רחום שבא ההמשכה מבחי' הוא, שעז"נ הוא הוי' אלקינו בכל הארץ משפטיו עי"ז מכניע כח הנ"ל שנמשך ג"כ מבחי' הוא עשו אבי אדום עיין במד"ר באסתר ע"פ ויהי בימי אחשורוש גבי הוא אחשורוש והיינו ע"י הוא עשנו ולו אנחנו עמו, גם כמ"ש ועבד הלוי הוא בחי' כי הלוי הוא האלקים וזהו הוא הוי' אלקינו כו'.

(ב.) בעמה"מ ש"ו פמ"ט דכ"ט ע"א עון משחית אף וחמה המרומזים בפסוק והוא רחום יכפר עון וגומר כשמגיע עת ערב הוא זמן שליטתם לכן אנו מתפללים על הרשעים שבגיהנם שלא יתעורר עליהם כל חמתו ח"ו עכ"ל. ובשער ט"ז פנ"ב משום שנאמר אוי לנו כי פנה יום כו' לכן אז מתעוררים הדינים וע' זהר ר"פ בהר, ובמא"א אות ד' סל"ב ד' אבות נזיקין חבת"ם דקליפה עון משחית אף וחימה עכ"ל ואפ"ל כי ידוע שמצות ל"ת תלוים בשם י"ה ומ"ע בו"ה כמ"ש בד"ה אלה פקודי המשכן, והם חו"ב תו"מ דאצי' דקדושה, לכן על הפוגמים בהם יש כנגד זה ד' אבות נזיקין מבחי' חו"ב תו"מ דקליפה שהם עון משחית כו', אך והוא רחום, והוא דא עתיקא יכפר עון ולא ישחית וכו', וזהו שבפסוק זה יש י"ג תיבות כנגד י"ג מדה"ר י"ד ת"ד שמשם נמשך הכפרה וכמ"ש בעמה"מ שער י"א פ"ג דנ"ח ע"א: בעמה"מ ש"ו ס"פ ע"א דמ"א סע"ב והוא רחום יכפר עון. כ' גבי אשת איש נאמר ותפקוד עלי און האשה היום כו' ועז"נ ולא יעיר כל חמתו בפעם אחת ומשתלם ממנו מעט מעט, וע' באלשיך בפי' זה הפסוק והוא רחום כו'.

(ג.) בילקוט פ' משפטים דף צ"א ד' בד"ה אם המצא תמצא וז"ל וא"ת שאין הכל גלוי לפני והלא כבר נאמר ויפתוהו בפיהם כו' ולבם לא נכון עמו אעפ"כ והוא רחום יכפר עון.

(ד.) במסכת מכות פ"ג במשנה דכ"ב סע"ב והקורא קורא אם לא תשמור כו' וחותם והוא רחום יכפר עון, היינו כיון שנקלה נפטר מן העונש כו', וכן פי' הבחיי פי' תשא דקכ"ב ע"ג בפי' רחום וחנון, וז"ל רחום וחנון הם שתי המדות הסליחה בשאלה עם תשובה וייסורין שכן מצינו לשונות אלו נופלים על הייסורין הוא שכתוב והוא רחום יכפר עון ולא ישחית וזה מורה שהתחיל בו השחתה כבר, ועוד מצינו כי אל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך, בפ' ואתחנן דק ל"א, ומצינו לשון השחתה בייסורין שכן כתיב משחת מאיש מראה בישעי' סי' נ"ב י"ג ופסוק מפורש ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר באיוב סי' ל"ג כ"ד, והנה לשון הוי' אלקיך שאמר משה במשנה תורה פי' בע"ח דהיינו בהתלבשות אור א"ס בז"א דאצי' א"כ מש"ש ולא ישחיתך לפ"ז יש לשמוע דבחי' והוא רחום זהו י"ג ת"ד המאירים בז"א, לכן א"ש שזה הכפרה הוא ע"י ייסורין כי כן בז"א כלול מחו"ג, משא"כ בעתיקא לית שמאלא בהאי עתיקא, ועיין בהרמב"ן ובבחיי פ' האזינו ע"פ שחת לו לא בניו מומם, כ' כי המום קרוי השחתה כמ"ש משחתם בהם מום בם, בפ' אמור, וא"כ לפ"ז פי' ולא ישחית י"ל שלא יהי' מום כמ"ש ע"י התשובה כולך יפה רעייתי ומום אין בך, ומצינו לשון השחתה משמע שמשחית הדבר לגמרי ואינו מניח בו כלל כמשארז"ל ע"פ ולא תשחית את פאת זקנך איזהו גילוח שיש בו השחתה הוי אומר בתער במסכת מכות פ"ג דכ"א ע"א ופרש"י ומספריים אינן משחיתים שאין חותכין שיער בצד עיקר כתער ואפ"ל כי י"ג ת"ד מהם נמשך והוא רחום כו' ולא