תרכה

בעולמות ומתקן כל מעוות כו'. וא"כ עד"ז יש לפרש פי' אל ברוך. שבחי' חסד אל יהיה מתברך מחסד עליון שהוא ורב חסד שהוא ג"כ התיקון הראשון מי"ג ת"ד מי אל כמוך כו'. גם לפי' עמה"מ דבחי' אל זהו מעשר מאותיות יש הברכה שיתברך ויומשך בו מעצמות חו"ב. ואזי בחי' היום הנמשך מחסד אל יהיה בעילוי יותר. שיומשך בו יומם יצוה ה' חסדו. יומם הוא או"א אור שאינו מתעבה כו'. והוא ג"כ ענין הארה מימי קדם וימי עולם שהם ב' בחי' חסד הנ"ל שיתחברו ויאירו בבי"ע ולא יתנהג העולם רק ע"י ו"ק דיצירה בחי' נער כו'.

ועמ"ש סד"ה וידעת היום שתדע בחי' היום שהוא ענין ברישא חשוכא והדר נהורא והמשכת נהורא מבחי' אל עליון ישת חשך סתרו. וזהו אל ברוך כו'. והמשכה זו ע"י הדעת וידעת והיינו כמ"ש כי אל דעות ה' שכולל ב' דיעות וזהו גדול דעה כו'.

והנה מצינו ברכה גבי שם אל כמ"ש וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך וע' מזה בנדרים ספ"ג דל"ב ע"ב. וברבות פ' לך פמ"ג דף מזג פ' בא פי"ח קלד ד תצוה פלח קנד א. הכל ענין אשר מגן צריך. נשא פי"ב רמט ד ענין ויתן לו מעשר והנה אל עליון פי' במא"א א פ דהיינו בינה. וכ"מ בזח"א לך דפ"ז א לאל עליון ה' אלקינו דהיינו או"א כנודע מכוונת פסוק ראשון דק"ש. וברוך אל עליון מעילא לתתא היינו שיומשך מהבינה אל החסד ע"ש וזה יתבאר ע"ד מ"ש בזח"ב בשלח ס"ג ע"ב שבינה היא עמיקא עילאה שבה נמשך הברכה מבחי' סוכ"ע וע"י הבינה נמשך אח"כ בחסד ובו"ק וזהו ענין שית יומין דמתברכאן מיומא שביעאה כו' ע"ש וא"כ זהו ענין אל ברוך. היינו חסד אל יהיה ברוך מעמיקא עילאה מע"ק כו'. והיינו כי עתיק יומין ענין הזקנה עד"מ הוא מוחין דגדלות מקור החסדים משם יצוה הברכה גם בבחינת זעיר אנפין עד שיומשך גם בנער מט"ט כו' ועי"ז נאמר נער ייתי גם זקנתי כו'.