תרכב

(ב) בזח"ב תרומה קעו"ב ויאמר אלקים יהי אור היינו דכתיב כי הוא אמר ויהי, הוא בלחודוי. ועמ"ש בסידור בפירוש ברוך שאמר והיה העולם ובשל"ה ד"ב בשם הרמב"ן כי הוא אמר פי' חפץ ורצון ר"ל הוא עלה ברצונו לגלוי אז ויהי דהיינו סוד ההויות, הוא צוה ונבראו היינו סוד גילוי השמות עכ"ל וכ"כ עוד דקנ"ב א' ויהי בחי' גלוי היולי שלמעלה ואח"כ נתגלה שמותיו ית' לבנין ולפעולות וזהו הוא צוה ויעמוד גלוי ע"ס כו'. וכן עד"ז למטה תחלה בריאת ההיולי ד' יסודות שהם חו"ב תו"מ. וא"כ פי' הוא אמר היינו רדל"א ויהי נתאוה מזה בחי' א"א הוא צוה ויעמוד גלוי ע"ס כו'. וכן עד"ז למטה תחלה בריאה ההיולי ואח"כ ד' יסודות, לפי' הרמב"ן בחומש ועמ"ש מזה בלק"ת פ' בהר בד"ה את שבתותי תשמרו ספ"ב. וזהו בראשית נמי מאמר הוא ות"א בקדמין הוא ג"כ רק בחי' מאמר כמ"ש בביאור בשעה שהקדימו. ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ג ושם ספ"א בפ' עד יעבוד עמך הוי' למעלה מבחי' התהוות ומשם יובן ענין ויהי. ופי' ויעמד זהו ע"ד ויעמידם לעד לעולם תלים קמ"ח ו'. והארץ לעולם עומדת, והוא ע"ד אף תכון תבל בל תמוט. ועמ"ש מזה בת"א בד"ה יביאו לבוש מל'. וע' זח"א דפ"ח בפי' ויעמד השמן ובזח"ב תצוה קפ"ב ע"א כדכורא דקיימא בחיליה ולא כנוקבא דאורחהא למיתב כו' אשר העמידה מורה על הכח והגבורה וכענין ואתה עמדת להם בעת צרתם וכן והיא שעמדה לאבותינו ולנו כו'. ובעה"כ של הסה"ד ערך עמידה. עמידה משמש ענין קיום הדבר כמו למען יעמדו ימים רבים בירמיה סי' ל"ב. ויכלת עמוד בפ' יתרו ותרגום ותוכל למיקם. עמד טעמו בו ר"ל התקיים ולא נשתנה. וצדקתו עומדת לעד. והנה מזה יובן דקאי אדלעיל עצת ה' לעולם תעמוד ר"ל שתתקיים בודאי. שהרי כי הוא צוה ויעמוד שע"י ציווי ומאמר עומד העולם ומתקיים, וכש"כ עצת ה' מה שיעץ ממחשבה עמוקה שלמעלה מבחי' מאמר ודבור כו', אשר לעולם תעמוד.

(קיצור כי הוא אמר ויהי. י"ל מאמר דבראשית, הוא צוה ט' מאמרות. וזהו ברוך שאמר והיה העולם ואח"כ ברוך אומר ועושה, ויעמוד ענין קיום כמו ויעמידם לעד לעולם. עמד טעמו בו. ולכן כ"ש כי עצת ה' לעולם תעמוד).

י ה' הפיר. יש להעיר מענין העצה דהפלגה נבנה לנו מגדל ע' בת"א וה' הפיר עצתם ועד"ז יובן ענין זה, וגם ע"ד אם תגביהי כנשר, גם ע"ד מ"ש במצרים הבה נתחכמה לו כו' וכעין זה פי' מהרמ"א.

הניא מחשבות ע"ד ישוב מחשבתו הרעה כו' וז"ס עד זומם, ע' בהרמ"ז ס"פ שופטים כאשר זמן כו' וזהו ה' הפיר כי משם אורידך נאם ה' ועמ"ש בהגהות לד"ה ולא אבה כו' בענין בלעם בלא עם וצ"ל עם זו כו' וזהו הניא מחשבות עמים, ענין הפיר ע' בלק"ת סד"ה ואשה כי תדור שזהו ענין וחפרה הלבנה. וע"ש ב' הת"ז, עצת, תלים פ"ג ד' ויתייעצו על צפוניך, ובילקוט שם נוטלים עצה על מזבח שלך כו' על ירך המזבח צפונה כו' ואפ"ל כי מקו השמאל יש יניקה לחיצונים ונש"י מתקנים הקו שמאל ע"י הקרבנות ע' סד"ה בכ"ה בכסלו, גם צפוניך חדשים עם ישנים צפנתי לך. וע' במד"ר פ' דברים ע"פ פנו לכם צפונה, ואין צפונה אלא