תרטז

י

טז ה' מלך עולם ועד כו'. ענין עולם ועד זהו על המל' דלע"ל כמ"ש ה' ימלך לע"ו. וא"כ איך אנו אומרים זה בלשון הוה דהיינו עכשיו ממש. ובבחיי בשלח דפ"ז ע"ב ע"פ ה' ימלוך לע"ו כתב שאונקלס תרגם זה בלשון הוה. דהיינו ה' מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא. ותירץ משום שכל הזמנים דעבר ועתיד הם אצלו ית' בהוה. ע"כ גם העתיד שייך לקוראו בלשון הוה, ולכאורה אינו מובן דמבואר בסש"ב ח"ב פרק ז' שבמדות העליונות אין שייך שום זמן אך ורק במדת מל' שייך לומר מלך מלך וימלוך כו' וכ"כ בלק"ת בד"ה שובה ישראל דרוש השני רפ"ה. וא"כ כיון בבחי' מל' שייך זמן א"כ איך שייך לומר על ימלוך ל' עתיד, לשון הוה, ויש לתרץ דהמכוון ה' ימלוך היינו ש' הוי' ממש שאצלו היה הוה ויהי' הכל יחד שהוא למעלה מהזמן. יתגלה בחי' זו ממש בבחי' מלוכה. וכן פי' רבינו ז"ל פירש ותמלוך אתה הוא הוי' אלקינו לבדך. היינו שיתגלה בחי' אתה הוא לבדך, יתגלה בחי' זו בבחי' מלוכה לכן שפיר שייך גם ל' עתיד בהוה. כיון בבחי' זו דהוי' גם העתיד הוא בהוה כו'.

(ח) הת"י בפי' ה' ימלוך לע"ו. כ' והוא מלך מלכין בעלמא הדין. ודיליה הוא מלכותא לעלמא דאתי. ודיליה היא והויא לעלמי עלמין עכ"ל א"כ מובן ההפרש בין ה' מלך, עכשיו, ובין ימלוך לע"ל. כי עכשיו נקרא מלך המלכים. ר"ל שיש מלכים זולתו והם השרים של עובדי כוכבים אלא שהוא מלך המלכים. אבל לע"ל הוא לבדו ימלוך נורא. וזהו והיה הוי' למלך על כל הארץ. וכן פי' בזח"א תולדות דקמ"ג ע"ב סד"ה יעבדוך עמים. וכן ע"פ הקבלה פי' מלך מלכי המלכים. המלכים