תקפח

קנ

ו כל הנשמה תהלל יה הללויה. ברכות ג' כ"ד א'. ו' מ"ח א'. ערובין ב' י"ח ב'. ירושלמי בכורים ג'. רבות י"ז ד'. קפ"ו א'. רצ"א ג'. ח"מ כ"ט ד' ס"ט א'. זח"ב ע' ר"י ש"ח. ח"ג מ"ט. של"ה י' א' מ"ד א'. ס"ה א' קנ"ז ב'. קס"ג ב'. קפ"ט ב'. רכ"ט א'. ממ"י י"ח ב'. ע"מ ע"ה א'. ס"ח תשכ"ט. מ"ע קצ"ה. בחיי ע"ג רל"ה ב':

(א) פ"ז דברכות דמ"ח ע"א א"ר זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הרוח שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה איזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף הוי אומר זה הריח עכ"ל. עמ"ש מענין ריח בד"ה ראה ריח בני בת"א ס"פ תולדות. ובד"ה זאת חנוכת המזבח. בפ' נשא. ובד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. ובד"ה באתי לגני גבי אריתי מורי. ובד"ה וישלח יהושע מן השטים בענין ואת יריחו. והיוצא משם דריח הוא אור מקיף והמאכל א"פ. וז"ש תהלל יה. כי י"ה הם עלמא דאתכסיא ונק' אור מקיף לגבי ו"ה כמבואר בד"ה אלה פקודי בענין משכן העדות:

(ב) פ"ב דערובין י"ח ב' וא"ר ירמי' בן אלעזר מיום שחרב בהמ"ק דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה עכ"ל. וע' מזה במהרמ"א פ' נח י"ד ד' ובמזרחי שם. בחיי כ"ט ג'. טו"ב סי' תע"ה. מאכ"ח ז'. ויש לפרש עפמ"ש במא"א אות יו"ד סכ"ח שגם המל' נק' י"ה כי יו"ד חכמה ה' בינה והמל' נק' חכמה תתאה והיא בחי' יו"ד המאיר בה'. י"ל ה' מוצאות הדבור. וא"כ לפ"ז א"ש שמיום שחרב בהמ"ק דיו לעולם שישתמש בבחי' המל' מקור דבי"ע אבל בחי' העליונות אין באין לידי גילוי כמו בזמן שבהמ"ק קיים. שמקדש ניתן בין שתי אותיות שמחבר שם הוי' ושם אד' כו' גלוי סוכ"ע בממכ"ע משא"כ בזמן שאין בהמ"ק קיים כו':

(ג) רבות בראשית ס"פ י"ד על כל נשימה ונשימה שאדם נושן (נ"ל שצ"ל נושם) צריך לקלס לבורא מ"ט כל הנשמה תהלל יה כל הנשימה תהלל יה. וברבות