תקפח

פקודי דרל"ה ע"א. והיינו שע"י בנין הקדושה ממילא נדחה הרע של היצה"ר כי האור דוחה את החשך. כמ"ש בלק"ת סוף שה"ש ד"ה כיצד מרקדין לפני הכלה. לכן רמ"ח תיבין דק"ש בנין הנה"א נק' רומח להיצה"ר כו':

(יא) זח"ב משפטים דקט"ו ע"ב מענין דק"ש נק' וחרב פיפיות דהא ודאי יו"ד רישא דחרבא כו'. זח"ג ס"פ בלק דרי"א ע"ב. רע"מ פ' עקב דרע"ב ע"א. יעו"ש ובהרמ"ז שם. ר"פ שופטים דרע"ד ע"ב ובהרמ"ז שם. ת"ז דף יו"ד ע"ב. דנ"ח ע"א. ילקוט ח"א פ' בשלח ס"ז ד' סוף רמז ר"ל. פ' יתרו דע"ח ב' סוף רמז רע"ב. פ' כי תשא דק"ח ד' סוף רמז שצ"א. פ' הברכה דף ש"י ע"ב בד"ה ויאמר ה' מסיני בא. פ' בראשית ד"י ע"ג סוף רמז ל"ד. ח"ב תלים קפיטיל י"ז בפסוק קדמה פניו דצ"ה ע"ד רמז תרע"א. סוף תלים במקומו רמז תתפ"ט. בשה"ש בפסוק ישקני מנשיקות פיהו:

(יב) גרון גימט' מגורי. וגימ' ז"פ הבל. וההבל נמשך מן הגרון. ויש ז' הבלים דקדושה כמבואר בזהר ר"פ ויצא וע"ד ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל הרי בחי' אין אשר והחכמה מאין תמצא נק' ג"כ הבל וכתיב וישע ה' אל הבל. ויש לעומת זה ז' הבלים דקליפה וילכו אחרי ההבל ויהבלו. ולכן מחנה אשור רנ"ט רבוא. בפרק חלק. כמספר ז"פ הבל דסט"א הבל ורעות רוח. ולכן ע"י רוממות אל בגרונם ז' הבלים דקדושה עי"ז וחרב פיפיות להעביר ז' הבלים דקליפה כו'. וזהו וישב יעקב בארץ מגורי. יעקב גימט' ז"פ הוי' והיינו וישע ה' אל הבל להמשיך בז' הבלים ז"פ הוי' ואז נק' אמת. והיינו יעקב עם מגורי גימט' אמת. וזהו ג"כ ענין רוממות אל בגרונם. ולכן איתא הקב"ה קראו ליעקב אל: